בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
אולם שיעור לידות ומספר לידות גבוה, מלבד היתרונות הרבים, טומנים בחובם גם סיכונים כגון פגיעות גוף בשל רשלנות רפואית בלידה, זאת בשל הטיפול בחדר הלידה בבית החולים.
בעניין זה פנינו ובסוגיות נוספות המתעוררות בנושא זה, פנינו אל עורך דין אלי מאור , מומחה לתביעות רשלנות רפואית בלידה.
- עו"ד מאור, ראשית, מהי ההגדרה של רשלנות רפואית בלידה?
ראשית חשוב להדגיש שבמדינת ישראל נכון ליום זה, אין לנו חיקוק או חוק ספציפיים שנותנים הגדרה מדויקת לעניין זה.
אולם, נקודת המוצא שלנו מבחינה משפטית היא עוולת הרשלנות המצויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין המדבר על סטיית המזיק מסטנדרט התנהגות ראוי ובשל סטייה זו נגרם נזק לאדם אחר.
בסעיף הנ"ל כאמור, אין הגדרה מדויקת, אולם ישנה פסיקה ענפה של בתי המשפט השונים בנושא זה, המציינת מהו סטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא או מיילדת במסגרת פעילותם בחדר הלידה ובמקרים רבים ניתן ללמוד מהלכה פסוקה של מקרה שכבר היה, לגבי מקרה עכשווי בו אני מטפל.
אציין שבנושא מורכב זה ישנה חשיבות גם לשני מקורות נוספים והן: המקור הראשון, נהלי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, שבמקרים רבים באים לסייע לנו לגבי דרך ההתנהלות הראויה בחדר לידה של הצוות הרפואי.
אולם ישנם מקרים כגון תמרון ע"ש קריסטלר, שהאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בחר שלא להוציא נהלים לגבי עשיית או אי עשיית תמרון עתיק ושנוי במחלוקת זה, ולכן בתביעות שכאלה נהלי האיגוד לא יסייעו לנו.
המקור השני הם ה- TEXT BOOKS, שהן בעצם הספרים המובילים בעולם בנושא של מיילדות וגינקולוגיה, ובעניין זה בישראל כמו גם בארצות הברית שני הספרים הבולטים ביותר הם של williams וכן של gabee המציינים את ההתנהלות הראויה בחדר לידה המצופה מצוות רפואי סביר.
- כיצד תביעת רשלנות רפואית בלידה מתנהלת הלכה למעשה?
תביעה רשלנות בלידה מתנהלת בהתאם לסדרי הדין האזרחיים אולם בשינויים המחויבים לה.
בתביעה זו יש לצרף כבר בעת הגשת כתב התביעה חוות דעת רפואיות המתייחסות הן לאחריות של בית החולים לנזקים שעל הפרק, שהיא חוות הדעת הדנה בנושא של מישור האחריות, וכן חוות דעת רפואיות לעניין נזק הגוף שנגרם כתוצאה מההתרשלות, בהן מפרטים בין היתר את הליקויים
הרפואיים שנגרמו, את אחוזי הנכות הרפואית שנגרמו ולפי איזה סעיף בתקנות המל"ל וכן את הצרכים הרפואיים והשיקומיים הנדרשים לניזוק בגין הפעולה הרשלנית שבוצעה בהתרשלות או
במחדל במהלך הלידה.
לאחר שלב זה הניזוק או ניזוקה נבדקים על ידי מומחים רפואיים מטעם הנתבעים ומכאן חלק ניכר של התביעות המוכחות מסתיימות בהליך של גישור חיצוני או בהליך של פישור בבתי המשפט, במסגרת
הצעת פשרה וככל והדבר לא מסתייע אז התיק מתנהל עד למתן פסק דין עם שמיעת עדויות מלאה.
- ספר לנו מהן העלויות המרכזיות בניהול הליך שכזה בבית המשפט?
העלות המרכזית בניהול הליך שכזה המוטלת על כתפי התובעים היא בגין כלל חוות הדעת הרפואיות
שיש להגיש בצמוד לכתב התביעה, כאשר בד"כ חוות הדעת היקרה ביותר היא חוות דעת של מומחה רפואי בכיר בתחום המיילדות והגינקולוגיה, שמפרט בחוות דעתו הארוכה את המעשים או המחדלים
שבוצעו על ידי הצוות הרפואי ומדוע בהתאם לספרות ולמאמרים ולנהלי האיגוד הרלבנטיים, הם מהווים סטייה מפרקטיקה רפואית מקובלת, ובשל כך מהווים רשלנות רפואית.
ישנן תביעות כה מורכבות שיש לצרף רק במישור האחריות שתי חוות דעת, לדוגמא חוות דעת של מומחה בתחום המיילדות והגינקולוגיה שידון בהתנהלות לפני יציאת היילוד, ומומחה רפואי נוסף בתחום הניאונטולוגיה שידון בהתנהלות לאחר צאת העובר ובמהלך אשפוזו במחלקת ילודים או בפגיה.
העלות הכוללת של כלל חוות הדעת הרפואיות בתחום זה עשויה להסתכם בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים ואליהם כמובן מצטרפת עלות פתיחת הליך בבית משפט (אגרת בית משפט) שגובהה
נגזר מבית המשפט אליו אנו מעוניינים להגיש את התביעה: בית משפט שלום או בית משפט מחוזי.
- איך מחשבים את סכום הפיצויים שהניזוקים מקבלים בתביעות שכאלה?
הסכום מחושב בהתאם לפרמטרים שהם די קבועים בכל תביעה ותביעה ואופייניים לתחום של
תביעות בגין נזקי גוף.
הפרמטרים העיקריים הם גילו של הניזוק אחוזי הנכות הרפואית הקבועים שנגרמו לו, הצורך בעזרה ומידת העזרה הנדרשת לו, הצורך בטיפולים רפואיים קבועים ועלות אותם טיפולים והאם הם מכוסים בסל הבריאות אם לאו, וכן כמובן פיצויים בגין עוגמת נפש או כאב וסבל שאליהם מצטרפות גם שנות קיצור תוחלת החיים שהניזוק סובל עקב מעשה הרשלנות שבוצעה לו.
- נניח ואני סבורה שנגרמה לי רשלנות בלידה, ממה עלי להיזהר?
הדבר שהכי חשוב להיזהר ממנו בתביעת רשלנות רפואית בלידה זוהי התיישנות התביעה.
כאשר ישנם שני מקרים עיקריים: אם לדוגמא ההתרשלות בחדר לידה גרמה לנזק ליולדת אזי יש לה עד 7 שנים לתבוע מיום הלידה, כאשר את מרוץ ההתיישנות עוצרת רק תביעה בבית המשפט.
אולם ,למרות שזה נראה פרק זמן כביכול ארוך, מאחר ומשך הזמן הממושך הנדרש כדי להכין תביעה אין לחכות לרגע האחרון ויש להיערך מספר שנים לפני על מנת לוודא לדוגמא שכל התיקים הרפואיים יאספו וירוכזו, ושכל חוות הדעת הרפואיות שיש לצרף לכתב התביעה יוכנו ויערכו בהתאם לחוק.
במקרה השני, שמדובר בתביעת קטין, היילוד בחדר הלידה, אזי כאן בהתאם לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות של 7 שנים תתחיל להיספר בעת הגיעו לגיל 18, קרי עד הגיעו לגיל 25, כך שניתן להגיש תביעת קטין, עד הגיעו לגיל 25, שזה פרק זמן ממושך ביותר.
*******
עו"ד מאור, מומחה בייצוג אישי של נפגעי רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהריון ולידה
בפרט, בעל ניסיון של 25 שנים בייצוג אישי בכלל הערכאות בישראל של תביעות אלה, ומחזיק בניסיון ייחודי כמי שבעברו ייצג את הרופאים והמיילדות בחדרי הלידה של כל בתי החולים הממשלתיים
הגדולים בישראל, וכן כיהן משך שנים רבות כמרצה ורכז אקדמי בתחום של דיני רשלנות רפואית במכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין, כך שהוא יודע היטב לכוון כל תביעה ותביעה לסכום
המקסימאלי שניתן לתבוע.
במהלך שנת 2022 זכה עו"ד מאור לאות הוקרה מלשכת עורכי הדין על תרומתו הייחודית לקידום ערכי החינוך והעמקת הלימוד בקרב עורכי הדין והמשפטנים בישראל.
רוצים לשאול שאלה? צרו קשר ועו"ד אלי מאור יחזור אליכם בהקדם.
כל המפורט לעיל שהינו בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
