“האתגרים של ראשית הציונות לא השתנו, הם רלוונטיים גם כיום”

בשיתוף קרן קימת לישראל

יו”ר קרן קימת לישראל יפעת עובדיה-לוסקי ביקרה באחרונה בבית קק”ל למצוינות בנוף הגליל והתרשמה מההשפעה של המקום על בני הנוער. “נפעמתי”, היא אומרת. “במקום ללכת לים - חבר’ה בני 16 מגיעים לשם, לומדים להכין מצגות, לתת נאומים בסגנון TED ולפתח אפליקציות ללימודי מדעים שיעזרו לנוער”.

חוויות כאלו שכיחות ביומיום של עובדיה-לוסקי, מאז נכנסה לתפקידה בינואר 2023 ויצרה תקדים: אשה הראשונה בתפקיד יו”ר קק”ל ולמעשה בכל המוסדות הציוניים, שרואה מקרוב את עשיית הקרן ומחוללת אותה. כעת, לאחר שהובילה הסכם ארוך טווח של קק”ל עם משרד האוצר ומדינת ישראל לחמש שנים הקרובות - היא יכולה להעלות הילוך בעבודתה. “עם כניסתי לתפקיד היה ברור שההסכם הוא אתגר משמעותי”, היא מציינת. “יחד עם הדרג המקצועי הצלחנו תוך זמן קצר להוביל להסכם ארוך טווח שיקנה ודאות ויציבות כלכלית לקק”ל. הבשורה בהסכם היא שלא רק נעביר כסף למדינה אלא נבצע עבורה פרויקטים ומיזמים בתחומי העשייה שלנו”.

קק”ל רלוונטית מתמיד

כשעובדיה-לוסקי מדברת על ליבת העשייה של קק”ל היא מכוונת, בין היתר, לפיתוח התיישבות, הכשרת קרקעות, קליטת עלייה, צמצום פערים בפריפריה - עם דגש על הנגב והגליל, פרויקטים של קיימות וסביבה, אנרגיה מתחדשת ועוד. “לכך כמובן מתווספים כל הדברים השוטפים שאנו עושים ביומיום: טיפוח יערות וחניוני נופש, סלילת שבילי אופניים, נטיעות ומיזמים סביבתיים. ההסכם החדש מספק לנו מכפיל כוח. כל מה שאנחנו עושים לטובת האזרח בישראל - יוכפל. נמשיך להשקיע רבות במחקר ובפיתוח, תוך הפעלת מרכזי הפיתוח והחדשנות שלנו הפרוסים ברחבי ישראל ומתעסקים במים, קיימות, קרקע, סביבה ואקלים”.

מה את עונה למי שטוען שכיום קק”ל אינה רלוונטית?

“זו טענה שאני שומעת לא פעם. לצערי, הישראלים לא מספיק יודעים איפה קק”ל נוגעת בהם וכמה היא משמעותית עבורם. קק”ל תמיד הייתה חלק מתשתית בניית המדינה והיא עד היום חלק משמעותי מאוד בפיתוחה. כמי שעומדת בראש הארגון, יש לי אתגר גדול: לגרום לכך שתהיה מודעות רבה יותר לעשייתה ולתרומתה של קק”ל לחברה הישראלית. לתקשר שלא רק שאנחנו עדיין רלוונטיים - היום אנו רלוונטיים מתמיד. העבודה שלנו מורגשת בכל תחומי החיים של אזרחי ישראל. אנו מפתחים את הארץ פשוטו כמשמעו - בבינוי מאגרי מים, בחקלאות ישראלית, בהכשרת יישובים. ההשקעה שלנו בחקלאות היא אדירה וראשי רשויות רבים מודים שלא היו יכולים לפתח כך את אתרי הטבע שלהם ואת היישובים בלעדינו. מעטים יודעים, למשל, שקק”ל פיתחה ייעור במקומות צחיחים. זה ייחודי למדינת ישראל וכל העולם לומד מאיתנו בתחומים של אנרגיה וסביבה. אנו גם נמצאים בחינוך ציוני בדגש על החינוך הבלתי פורמלי באופן משמעותי, תומכים תמיכה רחבה במכינות קדם צבאיות, משלבים נוער בסיכון בפרויקטים של עבודת יערות וגם מסייעים לניצולי שואה.  אזכיר גם שאנחנו גם היערן הראשי של מדינת ישראל, המאפשר לנפוש ביערות בחינם לכל אזרחי המדינה”.

מה היתרון של קק”ל כגוף ציוני לעומת משרדי הממשלה, למשל?

“היתרון של המוסדות האלו על פני משרדי הממשלה הוא שהם מאוד מוכווני מטרה. כששואלים אותי במה אנו נבדלים ממשרדי הממשלה, אני עונה שאנחנו יכולים לעשות דברים  ביחד עם המשרדים, אבל גם יכולים לעשות לחוד - בצורה טובה ומהירה. הגמישות שלנו היא היתרון ונותנת לנו יכולות ביצוע גבוהות וזה בא לידי ביטוי בשטח. דווקא בימי מחלוקת, כמו היום, יש למוסדות הלאומיים תפקיד משמעותי מאוד - כמי שמושיבים ביחד סביב שולחן רחב את כל קצוות הקשת הפוליטית של העם היהודי. ברור שלא תמיד מסכימים, אבל כן מצליחים לשבת ביחד ולהוביל דברים. אני רואה את המוסדות הלאומיים כמגדלור בעניין הזה”.

יכולות נשיות הן ערך מוסף

יפעת עובדיה-לוסקי גדלה והתחנכה על ערכי תנועת בית״ר וכיהנה בשלל תפקידים ציבוריים: חברת המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז’בוטינסקי, חברת המועצה הציבורית של תנועת בית״ר, חברה בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, חברת מועצת הנגידים של קרן היסוד, חברת ההנהלה הציונית וראש מטה במשרד הביטחון ובמשרד המדע והטכנולוגיה. עד כניסתה לתפקיד מנכ”לית קק”ל כיהנה כראש מחלקת לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית העולמית ולפני כן מנכ”לית הליכוד העולמי - עוד תפקיד בו הייתה האישה הראשונה. כששואלים אותה אם עובדת היותה אישה ממלאת איזושהי פונקציה בתפקודה כיו”ר קק”ל היא יכולה לחשוב על לפחות מקום אחד בו זה מהווה יתרון.

“דירקטוריון  קרן קימת לישראל מונה 37  נציגים, זה כמו לנהל ממשלה גדולה. סביב שולחן אחד יושבות מגוון התנועות של העם היהודי, על גישותיהן ועמדותיהן השונות. כדי להוביל נושאת מטוסים כזאת יש צורך במלאכת מחשבת. כאן נכנס עובדת היותי אישה בעלת יכולת תמרון, יכולת להסתכל בראייה רחבה ולא לראות דברים בשחור-לבן. אני מאמינה שיכולות נשיות אלו מהוות ערך מוסף בניהול דירקטוריון. בכלל, אני חושבת שנשים לא צריכות להסתפק בלהיות ליד מקבלי ההחלטות - אלא להיות מקבלות ההחלטות בעצמן”.

קק”ל של היום היא לא קק”ל של 48, עם הקופסה הכחולה. כיצד תיראה קק”ל 2040?

“באחרונה הצגתי חזון לקק”ל תחת הכותרת ‘התחדשות ציונית’, שמטרתו לחבר את הערכים השורשיים של קק”ל לחדשנות ולמצוינות. האתגרים של ראשית הציונות לא השתנו, הם עדיין קיימים ורלוונטיים. נכון שכבר פחות אוספים כסף לקופה כחולה אבל יש לנו חטיבת גיוס תרומות משמעותית. כשיהודי התפוצות מעוניינים לתרום - הכסף מוכוון לפרויקטים קהילתיים ברחבי ישראל, כמו בתי קק”ל. אנו דואגים שבני הנוער שמגיעים לשם יזכו לקבל בהם מעטפת של חינוך לציונות ומצוינות. נמשיך להשקיע רבות בסביבה. לאחרונה הקמנו יחידת אקלים והשקענו באנרגיה סולארית. במרכזי החדשנות והפיתוח שלנו מתעסקים בפיתוח זני גפנים למיניהם. נמשיך גם להשקיע בחינוך הבלתי פורמלי ונגדיל את השותפות שלנו בחינוך הפורמלי, במטרה לחזק את תחושת השייכות והציונות של הנוער בישראל”.

יפעת עובדיה-לוסקי יו”ר קרן קימת לישראל

השכלה: תואר ראשון בספרות עברית ובהיסטוריה, תואר שני במנהל ומדיניות חינוך.

תפקידים קודמים: ראשת מחלקת לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית העולמית, מנכ”לית הליכוד העולמי, רמ”ט במשרדי ממשלה.

תחביבים: טיולים עם המשפחה, הופעות, קריאת ספרים

מוטו מוביל:  להקשיב למצפן הפנימי שלך

חלום אישי שרוצה להגשים: לעצור מתישהו את המירוץ לטיול משפחתי גדול

“דווקא בימי מחלוקת, כמו היום, יש למוסדות הלאומיים תפקיד משמעותי מאוד - כמי שיושבים ביחד סביב שולחן רחב את כל קצוות הקשת הפוליטית של העם היהודי. ברור שלא תמיד מסכימים, אבל כן מצליחים לשבת ביחד ולהוביל דברים”

ניהול והפקה עינת פרידמן 

בשיתוף קרן קימת לישראל