"שיניתי את כל דפוסי ההתנהגות בזכות הטיפול" | צילום: GettyImages

מתמודד עם התמכרות, נולד מחדש: "הרווחתי את החיים שלי בחזרה"

הוא התמכר לסמים, למין ולפורנוגרפיה אבל במשך שנים התכחש לבעיה

בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות

לאורך כל השיחה עם א', קשה שלא להתרשם מהמודעות ומהכנות שבהן הוא מתאר את המסלול הארוך שעבר - מאז התמכר לתרופות, לסמים, למין ופורנוגרפיה, דרך ההכרה במצב שאליו נקלע, ועד למציאת הטיפול הנכון עבורו, זה שבזכותו היום הוא כמו אדם חדש. "אני מתפרנס בכבוד, יש לי זוגיות בריאה", הוא אומר, "אבל בתור מכור, לא הייתי יכול לנהל מערכות קשרים: החברים, האישה, המשפחה - כולם התנתקו ונשארתי ממש לבד. היום התמונה שונה לגמרי. אתה צריך לרצות להפסיק, זה לא קל, כי למי שלא רוצה - אי אפשר לעזור". עד השירות הצבאי, הוא מספר, לא הכיר כלל את המונח התמכרות. "לא הייתי קשור לשום דבר סביב נושא הסמים, לא ידעתי מה זה להשתמש או אפילו מה זה ג'וינט. אחרי הצבא נסעתי לניו יורק כדי לחפש בית ספר מקצועי ללמוד בו, אבל בסוף לא למדתי ובמקום זה התחלתי להשתמש בסמים. ההתמכרות הראשונה היתה לקוקאין ומשם עברתי לתרופות סטימולנטים במרשם כמו אטנד, ריטלין ודומיהם, שבאו לענות על הפרעות הקשב והריכוז שמהן סבלתי. מכדור אחד שלקחתי כדי להיות מרוכז, זה הפך למשהו שלא קשור לתפקוד עצמו אלא רק כי זה עושה סוג של היי. ולא מדובר בכדור אחד אלא בהרבה כדורים ביום. את כל אלו נטלתי בשילוב מריחואנה. "בניו יורק גם התחילה ההתמכרות שלי למין במקביל לשימוש בקוקאין ובמריחואנה, כי מבחינתי זה הלך ביחד, וכל אלו לצד אלכוהול ומסיבות והרבה נערות ליווי. אתה בעצם לא בתודעה לגבי מה שאתה עושה אלא רק מחפש את הסיפוק המיידי ואת ההיי הבא. כשחזרתי לישראל הבנתי שלא מוכרים לי קוקאין כפי שהייתי רגיל בחו"ל אלא תערובת אחרת כלשהי, ואז פניתי שוב לתרופות המרשם שהיו דומות מאד מבחינת ההשפעה". א' (49) מספר כי במשך עשר שנים הכחיש למעשה את העובדה שמדובר בהתמכרות: "הייתי משתמש כל הזמן ולא חשבתי שזה מהווה בעיה, כי גם לא השתמשתי יום יום. זה היה בין לבין, עבדתי כדייל אוויר והייתי צריך גם לתפקד, אז בעצם התנהלתי כאדם נורמטיבי, כשהשימוש בתרופות הוא ברקע, כביכול". האם אתם בסיכון להתמכרות? היכנסו למד ההתמכרויות ובדקו עצמכם >> כשחזר ארצה משנה נוספת בחו"ל ("הייתי בדרום אפריקה וגם שם השימוש בתרופות והעיסוק במין נמשך ללא הפסקה") הכיר את אשתו. לשניים נולדה בת, אבל ההתמכרות לא הותירה הרבה סיכוי ל־א' ולתא המשפחתי שבנה. "הסמים הרסו לי את חיי הנישואים, איבדתי את הבית, איבדתי הכל", הוא מספר, "אתה מתפקד בעבודה אבל בעצם אין לך שום דבר ואתה מאבד שליטה על החיים שלך. אתה מבין שמדובר בהתמכרות כשזה מנהל אותך. אתה קולט שאתה כבול, שאתה מתחיל ללכת לאותה זונה באופן קבוע, יש לך המון חברות במקביל ואתה מנהל עם כולן קשרי מין, מחפש רק את זה. אתה מכור לפורנו, כל הזמן במסכים, מחפש רק איפה אפשר לצפות בתוכן הזה". "אתה מתחיל להרגיש שזה אפשרי" גם כשהבין שהוא בבעיה, התקשה א' למצוא את המקום המתאים שייתן לו את המענה לצורך להיגמל. "ניסיתי במשך ארבע שנים כל טיפול אפשרי, בהתחלה נכנסתי במסגרת קבוצה לווילה שעולה עשרות אלפי שקלים בחודש, הכל נראה טוב ויפה אבל לא עוזר בכלום. איך שאתה יוצא אתה חוזר להשתמש. גם האישפוזיות בחינם מטעם המדינה וגם המקלטים לסוגיהם לא עוזרים. ניסיתי גם מרכזי גמילה בחו"ל, באותו סגנון כמו הווילות, וגם טיפול פסיכולוגי באופן פרטי, נפגשתי עם אנשים שמגדירים את עצמם כמבינים בהתמכרויות אבל בעצם לא מבינים שום דבר". אחרי שהתייאש מכל דרך טיפול אפשרית, הגיע א' למרפאה לטיפול בהתמכרויות של המרכז הישראלי להתמכרויות (ICA) בשיתוף המרכז הרפואי לב השרון. "נכנסתי לרשימת המתנה, והתחלתי גם טיפול פרטני וגם קבוצתי. מאוד מצאה חן בעיני העובדה שבמקביל לביקורים במרכז מאפשרים לך גם להמשיך בחייך הפרטיים - משפחה, חברים, קריירה. השינוי התחיל מהרגע הראשון. מתייחסים אליך כאדם, בצורה נכונה, מכבדים אותך. אתה לא מגיע לאיזה מקלט פלורסנטי ולא לאיזו וילה מפוארת שלא סופרים אותך, אלא למקום שמושיטים יד באמת לעזור לך. "ואז אתה מתחיל להרגיש שאתה יכול, שזה אפשרי. ביטלתי את כל מרשמי הרופא, לא קניתי יותר תרופות, שיניתי את כל דפוס ההתנהגות שלי והכל בזכות השיחות והטיפול התרופתי שניתן לי בצורה נכונה. הפסקתי להרגיש את הצורך להשתמש, והשילוב עם הטיפול הפרטני הרגשי נתן לי מענה שלא הכרתי עד אז בעולם הטיפולים. היום אני מרגיש שהרווחתי את החיים שלי בחזרה - אני לא משתמש, מנהל חיים טובים ונמצא בזוגיות טובה ובריאה. הייתי אדם חסר כל, בלי כסף או אפשרות להעביר כרטיס אשראי בסופר, והיום קניתי דירה, אני מתפרנס בכבוד, לא מוציא כספים על הסמים. גם כשרציתי להיגמל בעבר, כל הטיפולים הקודמים היו אשליה. במרכז יש מענה למי שרוצה באמת לשנות את החיים שלו. הם נותנים לך את הכפית, אתה רק צריך לבלוע".
"רק מחפש את הסיפוק המיידי ואת ההיי הבא". צילום אילוסטרציה: GettyImages,
המין הופך למרכז החיים כאמור, אחת מההתמכרויות שמהן סבל א' הייתה למין ופורנוגרפיה, ומדובר בתופעה שהופכת נפוצה בשנים האחרונות, בעיקר כאשר התכנים הפורנוגרפיים זמינים מאי פעם, ואפליקציות ההיכרויות השונות מאפשרות מפגשים מיידיים, עם מטרה ברורה מראש. "בעידן הסמארטפונים רואים עליה משמעותית בהתמכרות למין ופורנוגרפיה", אומר מיתר יחיאלי, מטפל ומרצה במרכז הישראלי להתמכרויות. "יש עליה בצפיה בפורנוגרפיה ובכמות המתמודדים עם התמכרות. בנוסף, יש היום הרבה יותר זמינות להיכרויות עבור מין דרך אפליקציות כמו גריינדר, טינדר וכדומה. הכל מאד זמין במדיות השונות ויש גם אופנות של מסיבות חשק, עם שילוב של סמים ומיניות פרועה מאד. הדברים האלה מגבירים גם הם את התופעה". יחיאלי מסביר כי התמכרות למין ופורנוגרפיה מוגדרת כמצב שבו אדם עסוק באופן מופרז ומוגבר במין ובמיניות, בין אם זה בעולם הפנימי שלו, בפנטזיות, ובין אם במיניות בפועל - עם פרטנרים או באוננות. "אצל הרבה אנשים ההתמכרות הזו באה לידי ביטוי בצפיה מוגברת בפורנוגרפיה, באוננות קומפולסיבית, יש מי שצורכים בכפייתיות יחסי מין אצל נשים בזנות או עם פרטנריות או פרטנרים שהם פוגשים. ההגדרה למילה מופרז היא סובייקטיבית כמובן, והמדד הוא לא כמותי, אלא מה מידת ההשפעה והנזק של ההתמכרות על האדם ועל הסביבה שלו. "כשאנחנו מדברים על קריטריונים, מדברים על כך שהאדם לא מצליח לשלוט בדחפים המיניים או שיש לו קושי לשלוט בהם למרות שהוא רוצה לעשות זאת, שהפעילות המינית חוזרת גם כשיש לה השלכות שליליות או שהוא לא נהנה ממנה או שיש הנאה מאד מועטה ולרוב תחושת ריקנות לאחריה. המין נהיה מרכז החיים עד כדי כך שהוא גורם לאדם למצוקה, פוגע באחריות שלו, בהתנהלות, בדאגה לעצמו. לצד כל אלו, חשוב שנפריד בין המצוקה שנגרמת מהתמכרות לבין שיפוט מוסרי או דתי. למשל, בגידה בתוך חיי הנישואים אמנם אינה מתיישבת עם אמות המידה המוסריות של רבים בחברה אבל עדיין לא מוגדרת כהתמכרות רק בגלל שאינה מקובלת". לדבר על זה מגיל צעיר כמו בכל התמכרות, גם בהתמכרות למין ופורנוגרפיה המודעות לקיומה של בעיה מגיעה לעתים מהסביבה, לעתים מבן או בת הזוג שנפגע ודורש ללכת לטיפול או בן משפחה אחר ששם לב לשינויים ולפגיעה. יחיאלי: "לפעמים האדם עצמו מרגיש שהגיע לתחתית, למצב שאינו מצליח לשלוט בעצמו, או שקרה לו משהו רע כמו שנתפס על ידי בן או בת הזוג, נדבק במחלת מין, או שהסתבך עם החוק. כך שעצם הגילוי של ההתמכרות והפניה לטיפול יכולה להגיע מכל מיני מקורות. בסופו של דבר, חייבים את המוטיבציה הפנימית של האדם עצמו לעשות את השינוי, וזו העבודה שלנו כמטפלים להתמכרויות, למצוא ולהגביר את המוטיבציה הזאת. "התמכרות למין ופורנוגרפיה מגיעה פעמים רבות לצד התמכרויות אחרות, כמו אלכוהול או סמים, ואלו מגבירות ומזינות האחת את השניה ולכן צריך לטפל בכל המימדים ביחד. בדרך כלל משלבים בטיפול היבטים התנהגותיים, כלומר - כיצד לצמצם או להפסיק את ההתנהגות עצמה, יחד עם חקירה משותפת של הסיבות להתמכרות - חוויות עבר, אירועים טראומתיים ויחסים. אנחנו שואפים שהאדם ילמד להכיר את עצמו ואת הסיבות להתמכרות, כמו גם את הדרכים הייחודיות שלו לבצע את השינוי ולשמר אותו, תוך שהוא מכניס לחייו דרכים אחרות להתמלא, לווסת את עצמו ולחוש משמעות. לעיתים הוא נעזר גם בטיפול תרופתי כדי לטפל בהפרעה פסיכיאטרית נלווית, או בכדי לווסת את הדחף. "טיפולים נוספים שיכולים להיות יעילים במקביל הם טיפול משפחתי וזוגי וטיפול קבוצתי - בקבוצות, במרפאה או בקבוצות לעזרה עצמית של מכורים אנונימיים כמו sa ,saa או na. לטיפול מרפאתי יכולים להיות אתגרים אל מול מסגרת סגורה, כמו המשך הזמינות והחשיפה למושא ההתמכרות, ויש יתרונות כמו ההתמודדות עם אתגרי החיים והטריגרים בזמן הטיפול והתמקדות בהם בעודם קורים". יחיאלי מציין כי הצוות המקצועי במרכז מתייחס להתמכרות למין ופורנוגרפיה כמו אל כל הפרעה פסיכיאטרית אחרת, דרך השילוב הביו-פסיכו-סוציאלי. הפן הביולוגי מתייחס לדחף שמגיע מאיזורי התגמול במוח, אלו שנותנים לנו את הדופמין, הריגוש, העונג שמפעיל אותנו בכל התמכרות; הפן הפסיכולוגי נוגע במה שמניע את האדם מבפנים לפעילות הזו - חוויות העבר, הטראומות, היחסים והמצב הנפשי; והפן החברתי מתייחס לעד כמה אותו אדם מרגיש בודד, כמה הוא חלק ממשהו והאם הוא חש משמעות. אי אפשר להפריד בין המניעים וכמו כל התמכרות, גם התמכרות למין ופורנוגרפיה כוללת את שלושתם, לכן גם הטיפול צריך לכלול את ההתייחסות לשלושת הרבדים הללו. בניגוד למה שאפשר אולי לחשוב, מדגיש יחיאלי, ההתמכרות למין ופורנוגרפיה מקיפה לא רק אנשים בודדים אלא לא פחות מכך כאלו המצויים בזוגיות: "היא חוצת מגזרים, נטיות מיניות ומצבים משפחתיים, ועם השנים גם גיל המתמכרים הולך ויורד. החשיפה למין נעשית היום בגיל הרבה יותר צעיר, ממש בגילאי ילדות, חשיפה לפורנוגרפיה נפוצה היום פעמים רבות מגיל 10 או פחות. מבנה המוח של הילדים עוד לא התפתח בהיבט של שיקול דעת, הבנה ובקרה עצמית ולכן הרבה פעמים הצפיה בפורנוגרפיה מובילה למקומות שיכולים לגרום גם להתמכרות, בגלל שאין שליטה מספיקה בדחפים. "החשיפה למיניות בגיל מוקדם ובאופן לא מותאם בהחלט יכולה לגרום נזק, ובהיבט הזה מאוד חשוב להורים לאפשר מקום פתוח ובטוח לילדים לדבר עימם על מין ופורנוגרפיה בכדי שזה לא יהפוך למשהו שנעשה רק מאחורי הקלעים".

בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות