האם 6/6 זה הכי טוב שיש?

בשיתוף סופר-פארם אופטיק

מדד הראייה

כולנו מכירים את המושג השכיח "לראות 6/6" ובטוחים שהוא מייצג ראייה מצוינת, אך האם תפיסה זו אכן נכונה? מה זה בכלל לראות מצוין? כיצד מגדירים ראייה תקינה ואלו בדיקות כלולות בתוכה? ומה מייצגת הספרה 6 ב-6/6? הגיע הזמן לעשות קצת סדר.

ישנם מאפיינים שונים להגדרת איכות הראייה שלנו: שדה ראייה, ראיית צבעים, ניגודיות, תפיסת עומק ועוד. אחד המאפיינים החשובים הוא חדות הראייה. 

מה שיותר נפרד, יותר חד

אחת ההגדרות לחדות ראייה היא Minimum Separable - היכולת האופטית להבדיל בין שני פריטים. רופא העיניים ההולנדי הרמן סנלן (1908-1834) קבע כי יכולת ההפרדה הנורמלית של אדם בין שני פריטים היא כאשר יש רווח של דקה בין פריט לפריט – מפתח זווית ראייה של דקת קשת אחת (1/60 המעלה). כלומר, מי שחדות הראייה שלו היא פחות טובה מזווית ראייה של דקת קשת אחת, לא יצליח להבחין בין שני פריטים שונים ויראה אותם כאחד.

הגדרה זו דומה למינוח רזולוציה המוכר לנו מעולם התמונות הדיגיטליות. ככל שנוכל להבחין בין הפריטים השונים המרכיבים את התמונה, נראה למעשה יותר פיקסלים, התמונה תיראה ברורה וחדה יותר ונאמר עליה שהרזולציה שלה גבוהה יותר.

לוח סנלן

השיטה הנפוצה כיום לבדיקת חדות ראייה בקרב רופאי העיניים והאופטומטריסטים, מתבצעת ע"פ שיטתו של סנלן, באמצעות לוח הנקרא על שמו - לוח סנלן. הלוח מורכב משורות של אותיות באנגלית בגדלים שונים, כשעל המטופל לזהות אותיות אלו ממרחק מסוים. 

E אפשר לקרוא את זה

האות האידיאלית לזיהוי בלוח סנלן היא האות E. אות זו ניתנת לסידור בצורה אחידה וסימטרית, לחמישה חלקים בגודל שווה של דקת קשת אחת לכל חלק.

ניתן לראות כי האות E מחולקת  לחמישה ריבועים. כל ריבוע שווה לגודל זוויתי של דקה אדם עם יכולת ההפרדה של 2 דקות קשת, כלומר פי 2 פחות טוב מהנורמל שקבע סנלן, לא יראה את ההפרדה שיש בין הקווים כך שהאות E תראה אצלו כמלבן אחד שחור

איך מכניסים 6 מטרים לחדרים קצרים?

מרחק הבדיקה המקובל לבחינת חדות הראייה לרחוק הוא שישה מטרים, כאשר מבחינה אופטית המשמעות של בדיקה ממרחק זה דומה מספיק לבחינת הראייה מאינסוף.

בשל מגבלת הגודל של חדרי הבדיקה, שמן הסתם אינם ארוכים מספיק, קיימות שיטות חלופיות הפועלות על-פי אותו עיקרון, כמו למשל "שיטת המראה" – מראה הממוקמת במרחק שלושה מטרים מהנבדק בדרך כלל. כאשר הנבדק מתבונן במראה הוא רואה את האותיות עליהן הוא מביט ממרחק השווה לשישה מטרים.

השבר של סנלן

חדות הראייה שלנו נמדדת בצורת שבר הנקרא "השבר של סנלן" ומוגדרת בצורה הבאה: 

ניתן לתאר כי תפקידו של השבר להשוות את יכולת ראייתו של האדם הנבדק המיוצג במונה, ליכולת ראייתו של האדם הממוצע התקין הרואה ממרחק שישה מטרים ומיוצג במכנה. לדוגמה:

• אדם בעל ראיית 6/6 יזהה היטב עצם ספציפי ממרחק של שישה מטרים - כפי שרואה האדם התקין

• אדם בעל ראיית 6/12 יזהה היטב את אותו העצם הספציפי רק ממרחק של שלושה מטרים - פי 2 פחות טוב מהאדם התקין

• אדם בעל ראיית 6/3 יזהה היטב את העצם הספציפי כבר ממרחק של 12מטרים- פי 2 יותר טוב מהאדם התקין

המרחק והגודל כן קובעים

במילים אחרות, חדות הראייה תלויה בשני פרמטרים: מרחק וגודל. ככל שרואים פריטים במרחק גדול יותר וככל שהם קטנים יותר, כך זווית הראייה המרחבית (הנמדדת בדקות קשת) תהיה קטנה יותר וחדות הראייה תהיה טובה יותר. ראייה 6/6, ע"פ חישוב טריגונומטרי פשוט, משמעותה - ראייה של פריט בגודל של 8.72 מ"מ ממרחק של שישה מטרים.

נשמע מדהים, נשמע מצוין, נשמע כאילו זו חדות הראייה האולטימטיבית? אז זהו שלא!

מסתבר ש-6/6 זה לא הכי טוב שיש

כפי שהבנו, ההגדרה 6/6 משקפת חדות ראייה ממוצעת ותקינה, אך בפועל ישנם אנשים המסוגלים לראות עוד יותר טוב. מחקר שפורסם בארה"ב ב-1996 הראה כי חדות הראייה הטובה ביותר שהתגלתה אצל בן אנוש, ע"פ הלוח של סנלן, הייתה 6/2.66 - פי 2.25 יותר טוב משל האדם התקין.

בנוסף ראינו שאיכות הראייה תלויה לא רק בחדות ראייה, אלא גם במאפיינים נוספים כמו ניגודיות, שדה ראייה ועוד. לוח סנלן בודק רק מאפיין אחד מתוך כלל המאפיינים, היכולים להגדיר את ראייתנו כ"מצוינת".

לשם המחשה, דמיינו מה היה קורה אם היינו רואים מרחוק את השלט "זהירות מדרגה" - אך לא רואים את המדרגה עצמה, בשל ליקוי בשדה הראייה שלנו. מן הסתם גם לא נתגאה בראייתנו החדה, אם נראה כל אובייקט באופן כפול.

רובנו נוטים לפעמים לענות לשאלה "מה שלומך?" בתשובה תמציתית: "מצוין", כך גם בתחום האופטיקה אנו נוטים לעגל פינות ולהסתפק בתשובה כללית. להבא כשישאלו אתכם "איך אתם רואים?" מוזמנים להמיר את התשובה בשבר של סנלן ולענות: "אני רואה 6/2.66".

בשיתוף סופר-פארם אופטיק