ידוע לכל שתזונה משפיעה על הבריאות הפיזית, אך האם חשבתם על האופן שבו היא משפיעה על מצב הרוח, חרדה ואף כאב כרוני? אם אתם חווים תחושת דריכות, עייפות לא מוסברת או ירידה כללית במצב הרוח, ייתכן שהתשובה טמונה לא בתרופות — אלא במרכיבים הסמויים במזון שאתם צורכים.
ד"ר קתלין הולטון, נוירולוגית תזונתית מאוניברסיטת אמריקן, חוקרת את הקשר בין תוספי מזון למצב הנפשי ומובילה את המעבדה לתזונה נוירולוגית. היא בדקה האם תזונה דלת גלוטמט (חומצת אמינו טבעית שנמצאת במגוון מזונות ומשמשת גם כחומר חשוב במערכת העצבים) יכולה להפחית תסמינים פסיכולוגיים ופיזיים, במיוחד בקרב ותיקי מלחמת המפרץ עם תסמינים כמו דיכאון, חרדה וכאב כרוני. ממצאי המחקר פורסמו ב־2020 בכתב העת Nutrients – כתב עת מדעי מוביל בתחום התזונה והבריאות הציבורית – והראו שיפור משמעותי תוך חודש בלבד בקרב משתתפים.
חמשת תוספי המזון שכדאי לשקול להשמיט
המזון המעובד מכיל לעיתים תוספים שתורמים למה שכינתה ד"ר הולטון "השלישייה הנוירוטוקסית": גירוי יתר במערכת העצבים, דלקת מוחית ולחץ חמצוני. אלו חמשת התוספים שראוי להימנע מהם:
מונוסודיום גלוטמט (MSG) – משפר טעם נפוץ שמופיע בחטיפים, מרקים מוכנים, ואוכל אסייתי מעובד. ד"ר הולטון מסבירה כיצד צריכתו משפיעה על מערכת העצבים.
"טעמים טבעיים" – מונח שמסתיר לעיתים גלוטמט חופשי ותוספים אחרים שמגרים את המוח.
"תבלינים" לא מפורטים – שימוש עמום שמאפשר להחביא רכיבים ממריצי עצבים.
"תיבול" לא מזוהה – מושג נוח לחברות המזון, פחות נוח למערכת העצבים שלכם.
תוספי חלבון מעובדים – כולל חלבונים הידרוליזטיים, חומצות שימור כמו חומצה בנזואית, ניטריטים
טעים בטירוף… אבל אולי גם מגרה את מערכת העצבים. דים סאם וחסילונים בסגנון אסייתי. האם טאץ' MSG עלול לגרום לגירוי יתר במערכת העצבים?, צילום: pixabay
גם מזונות טבעיים יכולים לעורר בעיה
אכילה של מזונות כמו רסק עגבניות, גבינות מיושנות, פטריות ורטבי סויה עלולה להוביל לרמות גבוהות של גלוטמט חופשי — מה שמגביר את הסיכון לתגובות חרדה, במיוחד בקרב מי שרגישים לכך פיזיולוגית.
למה גלוטמט מפר את השקט במוח?
מחסום הדם-מוח, שאמור להגן על המוח מתרכובות מזיקות, עלול להפוך חדיר יותר במצבי דחק, דלקת או פגיעה פיזית. כתוצאה, גלוטמט מצליח לחדור פנימה ולגרום לדלקת עצבית, גירוי-יתר, ואף להגביר נטייה לחרדה ודיכאון. הסבר מפורט לכך מופיע גם בסקירה עדכנית בכתב העת Current Developments in Nutrition.
מה כן כדאי לאכול כדי לאזן את מערכת העצבים?
ד"ר הולטון ממליצה על תפריט יומי פשוט ומזין הכולל:
2 מנות פרי ו־3 מנות ירק, אחת מהן ירוקה עליים (תרד, כרוב).
דגים בר, כמו סלמון, או בשר רזה.
יוגורט יווני – לתמיכה במיקרוביום.
גרעינים ואגוזים – מקור למגנזיום, אבץ וחומצות שומן.
קטניות – עדשים או שעועית.
שילוב של רכיבים אלו מסייע בהפחתת תהליכים דלקתיים ועקה חמצונית, כמתואר גם במחקר שפורסם לאחרונה ב־ScienceDirect.
מה אומרים מומחים נוספים?
לא רק הולטון מדברת על כך. לפי U.S. News & World Report, מזונות מעובדים, משקאות עתירי קפאין ואלכוהול עלולים להחריף חרדה בשל השפעתם הדלקתית על המוח. בנוסף, BestLifeOnline מדגישים שמזונות מעובדים עם תוספי סוכר ושומן מזוקק מגבירים תסמינים דיכאוניים דרך שיבוש במאזן הסרוטונין ורמות אינסולין.
אם אתם או מישהו קרוב לכם חווים חרדה, דיכאון או כאב כרוני שלא משתפרים – בחינה של ההרכב התזונתי עשויה לחשוף השפעות מפתיעות. לעיתים שינוי קטן על הצלחת יכול להוביל להקלה משמעותית.
המאמר נכתב בסיוע כלי ai ונערך על ידי עורכת המדור.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)