לא רק עברית: גם ראש ממשלת ניו-זילנד "החייתה" שפה מתה

בכל שבועיים מתה שפה. זוהי סטטיסטיקה רשמית של האו"ם, המתבססת על הערכה לפיה במאה האחרונה התקיימו על כדור הארץ כ-7,000 ניבים מדוברים, אך רבים מהם נכחדים עם הדוברים האחרונים שלהם שמתים, כאשר משפחותיהם (אם יש כאלו) דוברות ניבים אחרים ו"כלליים" יותר עקב תהליכים היסטוריים שפעמים רבות דחקו שפות ותרבויות של קבוצות מיעוט להכחדה. לפי אונסק"ו, עד סוף המאה ה-21 תיעלמנה מחצית מ-7,000 השפות שהתקיימו כאן במאה האחרונה.

עם כל שפה כזו שנעלמת, נמחק חלק מההיסטוריה, התרבות והזהות האנושית. אבל ברחבי העולם, קהילות קטנות נאבקות להחזיר לחיים שפות שנחשבו אבודות. העברית, כמובן, נחשבת לדוגמה הבולטת בהיסטוריה של החייאת שפה שהיתה קרובה להיעלם, והפיחה תקווה ברבים שמנסים כעת שפות אחרות.

כך למשל, בניו זילנד, השפה המאורית (Te Reo Māori) עוברת תחייה מרשימה. בשנות ה-80, פחות מ-20% מהמאורים, המהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה (כלומר, סה”כ כ-4% מתושבי המדינה), דיברו את השפה. כיום, בזכות בתי ספר מיוחדים ("קורה"), תוכניות טלוויזיה ואפליקציות ללימוד שפה, המגובים על ידי חוקים ורגולציות ממשלתיות (יַסינְדה אַרְדֶרְן, ראשת הממשלה בעת הקורונה, התפרסמה בין היתר בכך שהיא מקפידה לכלול טקסטים במאורית בכל נאום, וחוקקה חוקים שכפו על לימוד השפה המאורית בבתי ספר). יותר מ-50% מהצעירים המאורים מדברים אותה כעת בשטף.

באוסטרליה, שבט ה-Ngarrindjeri ("נְגַרינְגֶ’רי") בדרום-מזרח המדינה עובד על החייאת שפתו, שכמעט נעלמה לאחר עשורים של דיכוי תרבותי על ידי הממשל, שכידוע נשלט על ידי בריטניה. באמצעות הקלטות ישנות, מסמכים מיסיונריים מהעבר וזיכרונות של זקני השבט, הם בונים מחדש מילונים וחוקי דקדוק. ב-2024, הילדים הראשונים החלו ללמוד את השפה בבית הספר, והמילה הראשונה שלמדו הייתה "Ngarrindjeri" – שם השבט עצמו. לא רחוק משם, עובד הבלשן הישראלי גלעד צוקרמן מזה 14 שנים על החייאת שפתו של שבט אחר מדרום-מרכז היבשת, פַּרְנְקַארְלָה, ששפתו נחשבה אבודה זה כ-200 שנה.

העברית, כמובן, היא הדוגמה המעוררת את רוב ההשראה להחייאת שפות. במאה ה-19, היא היתה קיימת אך ורק כשפה ליטורגית-הלכתית, אך בזכות מאמציהם של אליעזר בן-יהודה, ח"נ ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, הרב אריה לייב פרומקין ורבים אחרים, היא הפכה לשפה חיה שבה מדברים כיום רוב תושבי ישראל ועוד כמה מיליונים ברחבי העולם.

אבל התחייה לא תמיד פשוטה. חלק מהשפות, כמו השפה האיינית ביפן, נשמרו רק על ידי קומץ דוברים קשישים. כשאין מספיק תיעוד, החוקרים נאלצים "לנחש" חלקים נרחבים מהדקדוק או המילים, מה שמעורר ויכוחים בקהילות על ה"אותנטיות" התרבותית של השפה הקמה לתחייה. טכנולוגיה מסייעת במאמצים: בינה מלאכותית משמשת כיום לניתוח הקלטות ישנות ולשחזור מבטאים שנשכחו, אבל היא לא יכולה להחליף את הקשר האנושי ששפה דורשת.

הכתבה נכתבה ברובה ע"י גרוק.