במשך עשרות שנים הקפידו נאס”א ושאר סוכנויות החלל האחראיות על תחנת החלל הבינלאומית על הסטריליות של המעבדה המעופפת. כעת, שוקלת נאס"א רעיון מהפכני: להכניס בכוונה יותר חיידקים לתחנה. בניגוד לרושם הראשוני, לא מדובר בשיגעון שהשתלט על הסוכנות, אלא בהחלטה המבוססת על מחקר מדעי, המרמז כי התנאים הסטריליים בתחנה עלולים למעשה לפגוע בבריאות האסטרונאוטים. קלוד מסבירה לנו מה גרם לאנשי החלל לאהוב לכלוך.
בכתב העת Cell פורסם לאחרונה מחקר החושף כי בתחנת החלל הבינלאומית קיים מגוון מיקרוביאלי נמוך משמעותית בהשוואה לסביבות כדור הארץ. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, שיתפו פעולה עם אסטרונאוטים כדי לאסוף 803 דגימות ממשטחים ברחבי התחנה — פי 100 יותר מסקרים קודמים.
"סביבות בנויות עתידיות, כולל תחנות חלל, עשויות להפיק תועלת מטיפוח מכוון של קהילות מיקרוביאליות מגוונות, המחקות טוב יותר את החשיפה המיקרוביאלית הטבעית שחווים על כדור הארץ, במקום להסתמך על חללים מחוטאים מאוד", מסביר רודולפו סלידו, מחבר שותף של המחקר.
הממצאים עוזרים להסביר מדוע אסטרונאוטים חווים לעתים קרובות ליקויים במערכת החיסון, פריחות עור ומצבים דלקתיים במהלך משימות חלל. צוות המחקר גילה כי עור אדם היה המקור העיקרי לחיידקים על סיפון התחנה, בעוד שמוצרי ניקוי וחומרי חיטוי נמצאו בכל רחבי התחנה. סביבה מחוטאת כזו חסרה את החיידקים הסביבתיים החופשיים שנמצאים בדרך כלל באדמה ובמים על כדור הארץ.
מודולים שונים בתוך התחנה אירחו קהילות מיקרוביאליות נבדלות בהתבסס על תפקודם — אזורי אוכל הכילו חיידקים הקשורים למזון, בעוד שהשירותים הכילו מיקרואורגניזמים הקשורים לצרכים. עם זאת, בכל האזורים, מגוון החיידקים היה נמוך בהרבה מאשר ברוב סביבות כדור הארץ, ודמה יותר לבתי חולים וסביבות מחוטאות מאוד אחרות.
"שמנו לב שרמת חומרי החיטוי על פני השטח של תחנת החלל הבינלאומית קשורה במידה רבה למגוון המיקרוביום במיקומים שונים בתחנת החלל", מציינת נינה ז'או, מחברת שותפה נוספת.
החוקרים מציעים שהכנסה מכוונת של חיידקים סביבתיים לבתי גידול בחלל עשויה לשפר את בריאות האסטרונאוטים מבלי לפגוע בפרוטוקולי ההיגיינה הנחוצים. הם משווים גישה זו לגינון על כדור הארץ, החושף אנשים לחיידקי אדמה מועילים התומכים בתפקוד החיסוני.
"יש הבדל גדול בין חשיפה לאדמה בריאה מגינון לבין ‘התבשלות’ בלכלוך שלנו עצמנו – שזה מה שקורה אם אנחנו בסביבה סגורה לחלוטין ללא תשומה מתמשכת של אותם מקורות בריאים של חיידקים מבחוץ", מסביר החוקר רוב נייט.
זהו שינוי משמעותי בחשיבה על מגורים בחלל לטווח ארוך; במקום לנסות ליצור סביבות סטריליות, עיצובי סביבות מגורים עתידיות בחלל עשויים לכלול חשיפה מבוקרת למיקרואורגניזמים מגוונים ומועילים.
"אם אנחנו באמת רוצים שהחיים ישגשגו מחוץ לכדור הארץ, אנחנו לא יכולים פשוט לקחת ענף קטן מעץ החיים ולשגר אותו לחלל ולקוות שהכל יסתדר", אומר סלידו. "אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על אילו ‘בני-לוויה’ מועילים אחרים אנחנו צריכים לשלוח עם האסטרונאוטים האלה כדי לעזור להם לפתח מערכות אקולוגיות שיהיו בנות קיימא ומועילות לכולם".
צוות המחקר מקווה לשפר את השיטות כדי לזהות טוב יותר חיידקים פוטנציאליים מזיקים תוך עידוד החיידקים המועילים. טכניקות אלו עשויות גם לשפר את מדדי הבריאות בסביבות סטריליות דומות על כדור הארץ, כגון בתי חולים ובניינים אטומים.
בזמן שנאס"א וגורמים נוספים בתעשיית החלל מתכוננים למשימות ארוכות יותר לירח ולמאדים, מחקר זה מציע כי מגורים בני קיימא מחוץ לכדור הארץ עשויים לדרוש עידוד חיים מיקרוביאליים במקום ביטולם — מהלך מוזר, אך אולי הכרחי, לעתיד חקר החלל האנושי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו