"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
איך זה שנוחרים לא מתעוררים מהרעש שהם עושים?
כל מי ששכב סמוך לאדם שנחר בקול רם שאל את עצמו איך יכול להיות שהנחירות לא מעירות את אלה שפולטים אותן. זה מה שהמדע אומר על היכולת האנושית להתעלם מרעש במהלך השינה
גבר נוחר לצד אשתו המתוסכלת. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

איך זה שנוחרים לא מתעוררים מהרעש שהם עושים?

כל מי ששכב סמוך לאדם שנחר בקול רם שאל את עצמו איך יכול להיות שהנחירות לא מעירות את אלה שפולטים אותן. זה מה שהמדע אומר על היכולת האנושית להתעלם מרעש במהלך השינה

,עודכן
0השמעה

יצא לכם לישון ליד בן זוג, או שותף לחדר או לדירה, שנחר בקולי קולות? ודאי תהיתם, כמונו, איך יכול להיות שהם לא מתעוררים מהנחירות של עצמם. מתברר שיש סיבה פיזיולוגית מרתקת לכך שאנשים מסוימים מסוגלים ‘לסנן’ את הנחירות הרמות ביותר, בעוד אחרים מתעוררים מכל נשימה קולנית. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד עליה.

"יש אנשים שמתעוררים מקול הנחירות של עצמם, בעוד שאחרים אינם מודעים לנחירותיהם ללא קשר לעוצמה או לתדירות", מסבירה ד"ר אניטה שלגיקר, מרצה לרפואת שינה באוניברסיטת מישיגן. הגורם המרכזי לכך נקרא "סף עוררות" – נטייתו של אדם להתעורר מרעשים מסוימים; בדיוק כמו שאנשים מסוימים יכולים להירדם או להישאר ישנים כשמסביבם 4 בניינים בתמ"א, בעוד שאחרים מתעוררים אפילו מלחישה או מזמזום של זבוב בקצה החדר – נוחרים קיימים בספקטרום של רמות עוררות.

"השפעת הרעש על השינה היא רב-גורמית, בהתאם לעוצמת הרעש, סוג הרעש, סף הגירוי של הפרט וגורמים סביבתיים נוספים", אומרת שלגיקר. מחקרים מתפתחים אפילו מראים שצלילים מסוימים המתוזמנים בקפידה עשויים להאריך את השינה העמוקה.

השאלה האם נחירות מצליחות להעיר את הנוחר עשויה להיות תלויה גם בשלב השינה שלו; עדויות מסוימות מצביעות על כך שאנשים נוטים יותר לעוררות שמיעתית במהלך שנת REM (שנת חלום) – השלב שבו הנחירות מגיעות לרוב לשיא. כלומר, גם הנוחרים הגדולים ביותר ייטו יותר להתעורר מנחירותיהם אם הם בשינה עמוקה. עם זאת, זה עדיין משאיר טווח רחב של נוחרים ונחירות שנשארים מטרידים עבור אחרים אך אינם מעירים את עצמם.

נזכיר כי מעבר לנזק שגורמות נחירות לאנשים שסביב הנוחרים, הן עלולות להעיד על בעיות נשימה שיש לטפל בהן משום שהן עלולות להוביל לחנק.כפי שציינו בשבוע שעבר, מי שמכיר נוחר כרוני שאינו מודע לכך, כדאי מאוד שיתגבר על המבוכה ויפנה אותו לרופא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו