איך זה שנוחרים לא מתעוררים מהרעש שהם עושים?

יצא לכם לישון ליד בן זוג, או שותף לחדר או לדירה, שנחר בקולי קולות? ודאי תהיתם, כמונו, איך יכול להיות שהם לא מתעוררים מהנחירות של עצמם. מתברר שיש סיבה פיזיולוגית מרתקת לכך שאנשים מסוימים מסוגלים ‘לסנן’ את הנחירות הרמות ביותר, בעוד אחרים מתעוררים מכל נשימה קולנית. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד עליה.

"יש אנשים שמתעוררים מקול הנחירות של עצמם, בעוד שאחרים אינם מודעים לנחירותיהם ללא קשר לעוצמה או לתדירות", מסבירה ד"ר אניטה שלגיקר, מרצה לרפואת שינה באוניברסיטת מישיגן. הגורם המרכזי לכך נקרא "סף עוררות" – נטייתו של אדם להתעורר מרעשים מסוימים; בדיוק כמו שאנשים מסוימים יכולים להירדם או להישאר ישנים כשמסביבם 4 בניינים בתמ"א, בעוד שאחרים מתעוררים אפילו מלחישה או מזמזום של זבוב בקצה החדר – נוחרים קיימים בספקטרום של רמות עוררות.

"השפעת הרעש על השינה היא רב-גורמית, בהתאם לעוצמת הרעש, סוג הרעש, סף הגירוי של הפרט וגורמים סביבתיים נוספים", אומרת שלגיקר. מחקרים מתפתחים אפילו מראים שצלילים מסוימים המתוזמנים בקפידה עשויים להאריך את השינה העמוקה.

השאלה האם נחירות מצליחות להעיר את הנוחר עשויה להיות תלויה גם בשלב השינה שלו; עדויות מסוימות מצביעות על כך שאנשים נוטים יותר לעוררות שמיעתית במהלך שנת REM (שנת חלום) – השלב שבו הנחירות מגיעות לרוב לשיא. כלומר, גם הנוחרים הגדולים ביותר ייטו יותר להתעורר מנחירותיהם אם הם בשינה עמוקה. עם זאת, זה עדיין משאיר טווח רחב של נוחרים ונחירות שנשארים מטרידים עבור אחרים אך אינם מעירים את עצמם.

נזכיר כי מעבר לנזק שגורמות נחירות לאנשים שסביב הנוחרים, הן עלולות להעיד על בעיות נשימה שיש לטפל בהן משום שהן עלולות להוביל לחנק.כפי שציינו בשבוע שעבר, מי שמכיר נוחר כרוני שאינו מודע לכך, כדאי מאוד שיתגבר על המבוכה ויפנה אותו לרופא.