"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
לא צריך את ברוס ויליס: כך כדור הארץ מגן על עצמו מאסטרואידים
אם אסטרואיד ענק יתקרב אי-פעם אל כדור הארץ, אין צורך של ממש לנקוט בגישה המוכרת מהסרט "ארמגדון" - מפני שמתברר כי לכדור הארץ יש מנגנון הגנה טבעי מהתנגשויות הרסניות
אסטרואיד בסמוך לכדור הארץ (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

לא צריך את ברוס ויליס: כך כדור הארץ מגן על עצמו מאסטרואידים

אם אסטרואיד ענק יתקרב אי-פעם אל כדור הארץ, אין צורך של ממש לנקוט בגישה המוכרת מהסרט "ארמגדון" - מפני שמתברר כי לכדור הארץ יש מנגנון הגנה טבעי מהתנגשויות הרסניות

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחד החששות הקיומיים העמוקים ביותר שלנו – כפי שמשתקף היטב מתעשיית סרטי המדע הבדיוני – הוא אירוע הכחדה המוני שייגרם על ידי התנגשות של אסטרואיד ענק בכדור הארץ. אחרי הכל, זה קרה לדינוזאורים, אז מה מבטיח לנו שזה לא יקרה לנו? התשובה לכך, לפי מחקר חדש, היא שלכדור הארץ יש מנגנון דומה ל"מעיל רוח" הצה"לי, שמגן עליו ועלינו מאירועים קטסטרופליים כאלה. פנינו ל-ChatGPT כדי לקבל הסבר על התופעה.

המחקר, בהובלת מיקַאֶל גְרַנְבִיק, מדען פלנטרי באוניברסיטת לוּלֶאוֹ בשוודיה, חושף כי לכוח הכבידה – אותו כוח ש"מושך" גורמים שמיימיים שעוברים סמוך אלינו להתקרב עוד יותר – ממלא גם תפקיד בהשמדתם. כוח הכבידה שמפעיל כדור הארץ, יחד עם זה של הירח, יוצר כוחות שמכונים כוחות גאות מנוגדים (שיבוש גאות).

אותם כוחות, המשפיעים על תנועת הגאות והשפל המוכרת של המים על כדור הארץ, יכולים להיות חזקים עד כדי כך שהם קורעים גופים שמיימיים לגזרים, כך שאסטרואידים גדולים מתפרקים לפני ההתנגשות לחלקים קטנים יותר.

הכוח הזה הוכח היטב בשנת 1994, כאשר חלקיקי כוכב השביט Shoemaker-Levy 9 התרסקו על כוכב צדק לאחר שהשביט פורק על ידי כוחות הגאות והשפל של כוכב הלכת. עם זאת, ראיות לאינטראקציות דומות של כדור הארץ עם אסטרואידים או כוכבי שביט חמקו ממדענים במשך עשרות שנים. גרנביק וצוותו חיפשו ראיות לאסטרואידים בקרבת כדור הארץ שפורקו על ידי הכבידה. ניסיונות ראשוניים התבררו כחסרי תועלת, שכן שברים כאלה קשים מדי לזיהוי מכדור הארץ. פריצת הדרך הגיעה כאשר גרנביק שקל מודל המחשב את מסלוליהם של אסטרואידים על סמך גודלם הידוע, תוך השוואה בין תוצאות הערכת המודל לתצפיות אמיתיות משבע השנים האחרונות של פרויקט "סקר השמיים קטלינה" באריזונה.

בתחילה, המודל לא ניבא נכונה את מספריהם של אסטרואידים מסוימים – במיוחד אלה המקיפים את כדור הארץ ואת כוכב נוגה במרחקים דומים. גרנביק הבין שהאסטרואידים העודפים, שרובם היו קטנים למדי, עשויים להיות שברים של אסטרואידים גדולים יותר ש"נקרעו" על ידי כוחות גאות.

לאחר מכן הוא ושותפו למחקר, קווין וולש מהמכון הדרום-מערבי למחקר בקולורדו, בדקו מה קורה אם מוסיפים הנחת יסוד חדשה, שלפיה אסטרואידים שנקלעים לסביבת כוכבי לכת סלעיים מאבדים לפחות מחצית מהמסה שלהם, שמתפרקת לחלקיקים. ההנחה הזו הובילה את המודל לתחזיות שתאמו הרבה יותר לתצפיות – מה שסיפק ראיות חזקות לכך שההנחה של גרנביק וצוותו נכונה.

מצד אחד, מדובר בבשורה משמחת, שכן היא מלמדת שכוכבים, כולל כדור הארץ, "מגינים" על עצמם מאסטרואידים שמסוגלים להשמיד אותם. מצד שני, התהליך מייצר אינספור אסטרואידים נוספים, בקוטר של עד קילומטר אחד, שמרחפים בסביבת הכוכבים ומסוגלים לגרום לאסונות "קטנים" יחסית, אך עדיין טרגיים. כך, למשל, האסטרואיד שגרם להרס רב ולפצועים רבים באזור צ’לייביסנק ברוסיה לפני 11 שנים היה בקוטר של 20 מטר בלבד, והאסטרואיד שהשמיד יותר מ-2,000 קמ"ר של יערות באזור טונגוסקה ברוסיה לפני 115 שנה היה בקוטר של כ-65 מטר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...