כיליד שנת 92', אפשר לומר שגדלתי לצד האינטרנט. כילד, אני זוכר איך התאכזבתי כשלאבא שלי לא היה חשק (או ידע) לענות לשאלה ששאלתי, והוא היה עונה אחת משתיים: "תחפש באנציקלופדיה" (או במילון) או "תזכיר לי כשנגיע הביתה" (רוצה לומר, "עזוב אותי באמא שלך").
דקה וחצי אחרי, קיבלנו במתנה את "ויקיפדיה". כל האינפורמציה שתרצו נמצאת בתוך הקופסה העצומה שנקראת "מחשב", שהגיעה עם מקלדת ענקית ועכבר עם חוט מעצבן, וכרית ליד, שתפסו לי כמעט את כל השולחן בחדר.
בשלב מתקדם יותר זה הפך לעניין חברתי. איי.סי.קיו ומסנג'ר אמנם נשמעים ארכאיים כמעט כמו אנציקלופדיה, אבל החיים שלנו לאט־לאט עברו לשם וכאילו חמקו מתחת לכל רדאר - בטח זה של ההורים שלנו. למעשה בני גילי ואני היינו מהראשונים לחוות את גיל ההתבגרות לצד האינטרנט. כן, היו שם גם מקומות מפוקפקים שגדלו לצידנו. למי שחונך על כך ש"לא מדברים עם זרים" ובטח שלא לוקחים מהם סוכרייה, האפשרות להפוך "זר" ל"חבר" דרך מסך נראתה הזויה משהו, אבל בו בזמן גם מסקרנת ואפילו די טבעית. כולנו היינו שם.
כ־15 שנה לאחר מכן, התקדמנו ל"אני לא יפה", "החיים שלי משעממים", "הלוואי שהייתי כמו" והרשימה הזו שלא נגמרת, אתם יודעים. הרי אם לתמונה אין "מספיק" לייקים, סימן שאת/ה מכוער/ת ולא "שווה", ואם מישהו/י לא צפו לך בסטורי שהעליתם יחד, סימן שהם לא באמת חברים, ואם - חלילה - השתמשו נגדכם בנשק יום הדין, ה־unfollow, סימן שבאמת עברתם כל גבול, או שאתם באמת־באמת לא מעניינים. ושכולם יידעו וישמעו ויראו!
רוצה לומר בכל התיאור הזה, שאם יש משהו ברור במערכת היחסים שלנו עם האינטרנט זה שההתפתחות הטכנולוגית מקדימה את כל השאר. מהפכת המידע הזו שאנחנו חיים בה מלאה בהזדמנויות, אבל יש בה גם לא מעט סיכונים, ונראה שאנחנו יותר מגיבים מאשר מובילים - וזה רק בידיים שלנו. ליטרלי. בזמן שאנשים מתחבאים מאחורי מקלדת ורומסים אחרים, בית המשפט רק לאחרונה עשה הבחנה בין לייק לשיתוף כאיזשהו גבול בהוצאת לשון הרע; בזמן שילדים חווים אלימות וירטואלית - שבמקרים המזעזעים מסתיימת בהתאבדויות - בישראל אין שום מסגרת נורמטיבית, בטח לא כזו המעוגנת בחקיקה, שמתקרבת בכלל להסדרה אמיתית של התחום, וגם הרשימה הזו עוד ארוכה.
וברור שזה לא עניין מקומי שלנו. רבים המחקרים בעולם שהראו את הקשר בין שימוש ברשתות החברתיות לבין עלייה בדיכאון ובחרדה. אז אם "לחבר בין אנשים", רעיון יפה לכל הדעות, היה המנוע לעולם שאנחנו חיים בו היום, ואם אנחנו הם האנשים האלה, בואו נתחבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו