"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעולם שבו תואר כבר לא מספיק: כך צעירים מהפריפריה מצליחים להגיע להייטק

"מחסום הג'וניורים" הוא אחד המונחים המוכרים בתעשייה - בעלי תארים שלא מצליחים להתקבל לתפקיד ראשון • והמשימה עוד יותר מאתגרת עבור אלו המגיעים מאזורים מרוחקים בארץ • ואיך בכל זאת הם הצליחו?

,עודכן
0השמעה
מתחם הייטק בתל אביב. ארכיון. צילום: משה שי

"מחסום הג'וניורים" הוא אחד המונחים המוכרים בתעשיית ההייטק.צעירים ללא ניסיון, שמסיימים את לימודיהם באוניברסיטאות בתארים מדעיים וטכנולוגיים ויוצאים לשוק, מתקשים להתקבל לעבודה הראשונה שלהם ומקבלים בעיקר דחיות. והמצב חמור אף יותר כשמדובר בתושבי הצפון, הנגב המערבי ועוטף עזה.

בשיחה עם "ישראל היום", מספרות שתי נשים צעירות, ויקי חליוסטוב, צעירה בת 28 מבאר שבע, וקטרינה סטויטסקה, שעלתה לפני כשנתיים לארץ, על הקשיים עימם מתמודדים טאלנטים מהפריפריה הישראלית, הגיאוגרפית והחברתית ועל החלום להגיע להייטק.

עובדים נכנסים למשרדי הייטק בבני ברק. החלום להגיע לתעשייה מלווה בקשיים עבור רבים.,צילום: יהושע יוסף

"אחד הקשיים הגדולים הוא מיעוט מקומות עבודה באזור באר שבע, והעובדה שצריך להגיע לאזור המרכז על בסיס יום יומי", מספרת חליוסטוב. "לצערי המצב בשוק ממש לא מזהיר לג'וניורים, כך ברגע שקיבלתי את ההזדמנות להתמחות בחברת Lemonade, קפצתי עליה מיד".

לאחר כחצי שנה בה עבדה כמפתחת back-end בחברה, עברה חליוסטוב להתמחות בתחום האוטומציה בחברת Axonius, בה היא משלימה את התמחותה בימים אלו. "אני עדיין בתהליך למידה ויש הרבה לספוג. השאיפה שלי היא להמשיך להתפתח בתפקיד ובסופו של דבר לקבל משרה קבועה וביטחון תעסוקתי ארוך טווח", היא מציינת.

ויקי חליוסטוב.,צילום: פרטי

סטויטסקה, שעלתה כאמור לפני כשנתיים מאוקראינה, מספרת כי "לאחר העלייה לארץ ובנוסף לקשיי ההסתגלות הרגילים, הסתבר לי שאין לי את הניסיון התעסוקתי הרלוונטי שרוב המעסיקים מחפשים. מציאת עבודה הפכה למשימה קשה עד בלתי אפשרית בשבילי".

"לא התקבלתי לשום מקום ולא עברתי אף ראיון עבודה, זה היה סיוט. עמותת Place-IL היו הראשונים שנתנו לי הזדמנות ודרכם הצלחתי להתקבל להתמחות בחברת Unity. התחלתי את הקריירה שלי בהייטק המקומי בלי שום ניסיון או ידע מעשי, ובסוף ההתמחות כבר הפכתי לאשת מקצוע של ממש".

קטרינה סטויטסקה,צילום: פרטי

העמותה דרכה חליוסטוב וסטויטסקה הגיעו להתמחות היא Place-IL, הפועלת מזה שנתיים להגדיל את שילובם של תושבי הפריפריה בתעשיית ההייטק המקומית. המטרה - לאתר כישרונות מקומיים בעלי פוטנציאל ולגייס אותם לעבודה בחברות הטק המובילות. במקביל, היוזמה נועדה ליצור מאות משרות חדשות באזור הנגב המערבי ולחזק את הנוכחות הפיזית של התעשייה באזור.

בעמותה מספרים כי "תהליך הקליטה הייחודי מאפשר להתאים את המועמדים לחברות, תוך כדי התגברות על 'מחסום הג'וניורים' ממנו רבים נפגעים. לאחר שלבי מיון והערכה קפדניים, המועמדים המתאימים משולבים בחברות השותפות ומתחילים את המסע שלהם בהייטק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר