האם בקרוב ישתמשו במידע מהמוח שלנו כדי לעקוב אחרינו בעבודה?

בדו"ח ראשון מסוגו, טענו מומחים כי בשנים הקרובות ילך ויתרחב השימוש ב"נוירו-טכנולוגיה", בין היתר לטובת ניתוח יעילות של עובדים • החשש: השימוש ב"נוירו-נתונים" עלול לגרום לאפליה והפרת זכויות

הדגמה של שבב שהותקן במוחו של גרט-יאן אוסקם.. צילום: אי.פי.איי

חברות פרטיות ותאגידים עשויים להשתמש בעתיד הלא רחוק בטכנולוגיית ניטור מוח, או "נוירו-נתונים" (נתונים הנאספים מהמוח ומערכת העצבים), על מנת לעקוב אחר עובדיהן או להשתמש בטכנולוגיה על מועמדים פוטנציאלים כחלק מתהליך הקבלה, כך לפי גורמים בתעשייה. 

בדו"ח ראשון מסוגו על הנושא שפרסמה לשכת נציב המידע הבריטי, נחקר בין היתר השימוש הפוטנציאלי בטכנולוגיה לצרכי ניטור ומעקב במקומות עבודה. הדו"ח מגיע על רקע כוונתן של חברות כמו Neuralink של אילון מאסק, למצוא דרכים חדשות עבור המחשבים להתחבר למוח האנושי.

"בהתבסס על כל הנתונים שאנו מסתכלים עליהם, אנחנו רואים צמיחה די מהירה הן בהשקעות והן בפיתוחים בתחום זה", כך מסר גורם מהלשכה ל-BBC. הוא הוסיף כי "אנו רואים כבר כיום שימוש ויישום מוצלח של נוירו-טכנולוגיה במגזר הבריאות, שבו קיימת רגולציה מחמירה ביותר".

דוגמה בולטת ליישום כזה ניתן לראות במקרה של גרט-יאן אוסקם, צעיר אשר עבר תאונת אופניים לפני כ-12 שנים, אחריה נשאר משותק. בזכות שתלים אלקטרוניים שהושתלו במוחו, הוא הצליח לחזור וללכת על רגליו.

גרט-יאן אוסקם בבית החולים, לאחר שהצליח ללכת על רגליו בזכות השבב, צילום: אי.אף.פי

במקביל, הולך וגדל גם העניין המסחרי בנוירו-טכנולוגיה. Neuralink של מאסק קיבלה לאחרונה אישור לבצע ניסויים בבני אדם בטכנולוגיית "מוח-מחשב" החדשנית שלה, ולפי הדיווחים היא שווה כעת 5 מיליארד דולר (אם כי היא רחוקה ממוצר סופי).

בעוד ארבע עד חמש שנים, מציע הדו"ח, "וככל שהמעקב אחר עובדים יתרחב, מקומות עבודה עשויים להשתמש באופן שגרתי בנוירו-טכנולוגיה בכל הקשור לבטיחות ויעילות העובדים ובתהליכי גיוס".

"השימושים בנוירו-טכנולוגיה יכולים להיות נרחבים. החל מקסדות או ציוד בטיחות העשויים למדוד את רמות הריכוז של עובד בסביבת עבודה בסיכון גבוה וכלה במנהלים שישתמשו בה כדי להעריך כיצד אנשים מגיבים ללחץ במקום העבודה", כך לדבריו של הגורם.

אילון מאסק, בעלי חברת Neuralink, מציג את השבב של החברה שאמור להתחבר למוח האנושי, צילום: איי.אף.פי

אפליה וחשיפת מידע רגיש

מחבריו של הדו"ח חוששים כי במידה שלא יפוקח, השימוש ב"נוירו-נתונים" עלול לגרום לאפליה בין עובדים ובין מועמדים פוטנציאלים. "הטכנולוגיה עצמה עלולה להיות מוטה ועשויה לספק תשובות שגויות בעת ניתוח קבוצות אוכלוסייה מסוימות. בנוסף, זה עשוי ליצור תנאים שהנבדק עצמו לא היה מודע להם", טוען הגורם.

לפי הדו"ח, השימוש בנוירו-טכנולוגיה מעורר שאלות אתיות קשות ומסובכות. בין היתר, טוענים המחברים כי ישנה בעיה עם הסכמה של אנשים לחשיפת המידע שלהם. "אם אתה לא יודע מה הטכנולוגיה הולכת לחשוף עליך, האם אתה באמת יכול להסכים מראש לעיבוד הנתונים האישיים האלה? כי ברגע שמידע יוצא לאוויר העולם, יש לך שליטה יחסית קטנה עליו", כך לדבריו של הגורם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר