סולומון, היית חבר! לא סתם חבר, חבר אמת! חבר שיודע לשמור סוד, להטות אוזן קשבת מתי שצריך, לתמוך מתי שרק אפשר.
היית לוחם! לא סתם לוחם, לוחם מצטיין במשמר הגבול! בין הלוחמים הטובים שהיחידה שלנו זכתה לקבל. תמיד חשבת קדימה, תמיד נתת את המאה אחוז שלך ואף מעבר לזה. תמיד בלי תלונות, נכון לעזור ולעשות בשביל החברים, בשביל המשימה, בשביל הפלוגה ובשביל משמר הגבול.
מה שהיה הכי יפה בך, סולומון, הוא שאף פעם לא שכחת מאיפה באת. היית מדבר איתי ואומר לי כמה אתה אוהב את המשפחה שלך. כשהיית בבסיס תמיד ראו עליך שאתה איתנו וליבך נמצא גם בבית עם המשפחה, עם שתי האחיות שלך ואחיך הקטן שכל כך אהבת.
גם ברגעים אלו, אני עדיין לא מעכל את זה שאתה לא נמצא איתנו בין החיים. שלא תהיה עוד החבר הטוב, הלוחם המצטיין. נדמה לי שאני מתחיל להבין. נכנסת לי עמוק ללב, ועכשיו כשהלכת תישאר שם לעד.
אומרים שאלוהים לוקח אליו בשלב כה מוקדם בחיים רק את הטובים והמובחרים. אני מבין את זה היום יותר מתמיד. התמודדת עם לוחמים נוספים מול מחבל נתעב שהגיע במטרה אחת, במטרה לקחת חיים. ואתה, במותך, קידשת את החיים. מנעת בגופך ניסיון של המחבל להיכנס ליישוב, לפגוש באזרחים תמימים ולבצע פיגוע גדול הרבה יותר.
שתדע לך שאני לעולם לא אשכח אותך, ותמיד אזכור אותך כמו שהיית - חבר ולוחם, דואג ואוהב.
יהי זכרך ברוך אח יקר. תשמור עלינו מלמעלה. על חבריך הלוחמים במג"ב, על חברתך לחיים ובני המשפחה שהותרת ושכואבים כל כך את לכתך. אתה בטח כבר שם למעלה, ואנחנו כאן למטה, חבריך לנשק לוחמי משמר הגבול, נמשיך לעשות למען הנצחתך ולמען הביטחון של אזרחי ישראל. כי אתה הוא סולומון גברייה. החבר והלוחם שכה אהבנו ושלעולם לא נשכח.
הכותב הוא חברו לפלוגה של סולומון גברייה ז"ל