האם נמצאה הסיבה המדעית לכך שעוד לא פגשנו חייזרים?

העיסוק בשאלה "האם אנחנו לבד ביקום?" מסעירה את הדמיון האנושי ואת עולם המדע מאז שנות החמישים, או ליתר דיוק מאז שהפיזיקאי הנודע אנריקו פרמי, שלקח חלק בפרויקט "מנהטן", פרסם את השאלה המפורסמת שלו שנקראת "פרדוקס פרמי".

שאלתו של פרמי הייתה: "אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שיש כמות בלתי נתפסת של כוכבים וכוכבי לכת בחלל, שחלקם מאפשרים חיים, אז במיליארדי שנותיו של היקום כבר היו צריכות להתפתח ציוויליזציות מתקדמות. אותן ציוויליזציות היו אמורות ליישב כוכבי לכת אחרי שלמדו כיצד לצאת אל החלל, ולמעשה להגיע כבר בקלות לכדור הארץ. אם כן - היכן הן ומדוע עוד לא פגשנו אותן?".

השאלה הזו, שנשמעת כביכול פשוטה, מסעירה את עולם המדע כאמור כבר שבעה עשורים, כאשר חוקרים רבים מנסים לתת לה תשובות כאלה ואחרות. כעת, חוקר ספרדי בשם אליו קווירוגה מהאוניברסיטה "אטלנטיקו מדיו" בספרד, טוען כי יש לו תשובה שיכולה להסביר מדוע לא נפגשנו עד היום עם חוצנים.

כוכבי לכת כבדים

במאמר שפרסם לאחרונה, הציע פרופ' קווירוגה שתי תיאוריות מעניינות בנושא.הראשונה מעלה את הסברה כי ייתכן וציוויליזציות מתוחכמות התפתחו על כוכבי לכת עם כבידה גבוהה משמעותית מזו שקיימת על פני כדור הארץולכן הן לכודות על כוכב הלכת שלהן - מבלי יכולת לצאת אל החלל.

החוקר הביא כדוגמה את כוכב הלכת קפלר-131b, המצוי במרחק 746 שנות אור מכדור הארץ. כדי להצליח לצאת מכוכב הלכת, שיש לו מסה השווה ל-16 כדורי ארץ, צריך מהירות של כ-35 קילומטרים לשנייה, קרי 2,100 קילומטרים לדקה וכ-126 אלף קילומטרים לשעה - מהירות שגם לציוויליזציה סופר מתקדמת יהיה קשה לייצר.

ציוויליזציות החיות מתחת למים

האפשרות השנייה אותה מעלה החוקר היא ציוויליזציה החיה בסביבה עתירת מים."בכוכב לכת שרובו מימי, צורת התקשורת בין היצורים התבוניים שיחיו בו תתבסס על העברת קול דרך נוזל בדומה לאופן שבו סונאר עובד".

"ציוויליזציה תבונית כזו תתפתח ללא צורך בפיתוח מכשירי תקשורת ובכל זאת עשויה להיות מאוד מתקדמת ותבונית. אנחנו צריכים לקבל את העובדה שיכולות להיות צורות חיים מתקדמות שלא פיתחו טכנולוגיות של טלקומוניקציה כי הן לא הזדקקו להן", טוען פרופ' קווירוגה.

"חשוב לזכור שלמרות שאנחנו מחפשים צורות חיים הדומות לנו, ייתכן ויש שם בחוץ ציוויליזציות שונות לחלוטין מכל מה שאנחנו יכולים לדמיין", כך לדבריו של פרופ' קווירוגה.