תמיד הייתי פריק של משחקי FPS (משחקי יריות מנקודת המבט של היורה), עוד מימי הטירה הנאצית של וולפינשטיין דרך דיוק ניוקם 3D ואנריל טורנמנט, ועד למשחקים יותר חדשים כמו Doom Eternal המעולה. מבחינתי, הכיף הגדול באמת במשחקים האלו תמיד היה שזה אני נגד העולם. בשנים האחרונות אנחנו חווים מגמה של מעבר טוטאלי לאונליין, ועם קבלת Back 4 Blood , שהוא מעין המשך ל- Left 4 Dead המצליח, נאלצתי לצלול אל תהומות האונליין. האמת? יש בזה משהו ממש שווה.
צריך ארבעה לטנגו
הספרה 4 לא סתם כלולה בשם המשחק, שכן תמיד נשחק אותו בצוות של ארבעה שמנסים לשרוד תופת זומבית אינסופית. אין מה להיכנס יותר מדי לסיפור ולעלילה, כי אין ממש כזו. יש זומבים, המון זומבים, וצריך לירות בהם. מי צריך עלילה? באמת שזה מספיק.
הקאצ' הוא שאם נשחק סולו, נאלץ לשחק עם עוד שלושה בוטים שאותם ישחק "המחשב", ואם נשחק אפילו עם חבר אחד, הזוג הנוסף שיהיו עמנו יהיו בוטים. חייב ארבעה לטנגו במשחק הזה. ואכן, אחרי שנים של משחק עצמאי בקונסולות ה-PS השונות שהיו לי, נכנעתי לטרנד, וכדי לסקור את Back 4 Blood הצטרפתי לחבר שכבר אלוף באונליין שנים על גבי שנים – והתחלנו לכתוש זומבים.
המשחק לא מתכוון לבזבז לכם את הזמן. בגלל שאין עיסוק רציני בסיפור מסגרת מתיש, כך גם הקצב של המשחק. רוצים לוותר על טוטוריאל? אתם בהחלט יכולים ותוכלו לצלול מיד לטבילת האש. הקמפיין עצמו מחולק למספר שלבים, כשבכל שלב יש מספר משימות. השחקנים הם ה"מנקים" (Cleaners), ומטרתם "לנקות" את הזומבים שנקרים בדרכם ולבצע את המשימות שמוטלות עליהם.
המשימות מגוונות, בין אם מדובר בלחסל איום זומבי מסוים, להטמין פצצות שישמידו מקור רשע כלשהו, להציל אנשים שכלואים במקום מוקף טרפת של מוות או לכתוש עשרות גלים של Undead עם מכונת ירייה. כל האמצעים כשרים, אבל צריך לשרוד את נחילי הזומבים שבדרך ולהגיע לחדר הבטוח (Safe Room) שבסוף. ישנם מספר שחקנים שונים לבחירה במשחק, כל אחד עם שם שונה ומראה אחר, אופי ייחודי וכן ציוד ספציפי. במהלך המשחק תכירו דמויות נוספות שיצטרפו לארסנל השחקנים שבהם תוכלו לבחור לשחק.
כל ישראל אחים (לנשק)
בתחילת המשחק מומלץ לנסות כמה שיותר נשקים (אותם תקבלו בכל תחילת משימה ו/או תמצאו לאורך המשימות שתבצעו), כך גם לגבי מילוי תחמושת, דבר שניתן לעשות על ידי תשלום בכסף שצברתם במשחק או אם תמצאו את התחמושת לאורך מסלול הפעילות שלכם.
מה שמיוחד במשחק הוא שמעבר להרג ההמוני חסר הגבולות שיש בו, אותו כמובן תצטרכו לצלוח יחדיו, קורים עוד דברים רבים נוספים שמחייבים את שיתוף הפעולה של כולם. מסתבר, שבעולם עמוס זומבים, לא טוב השחקן לבדו.
בתור מישהו שלראשונה נתן צ'אנס לקו-אופ שאיננו מקומי, אני יכול להגיד בפה מלא – שחקו עם חברים, בעדיפות עם אנשים שאתם מכירים, השתמשו באוזניות, דברו אחד עם השני ותיהנו מאוד ממשחק מוצלח ודי קורע מצחוק (אבל זה, כמובן, תלוי בשחקנים שאיתם תשחקו).
כמו כן, יש במשחק מספר מערכות שיש להבינן ולקחתן בחשבון. אחת מהן היא ה-Supply Points, שתוכלו להשיג במצב משחק מולטיפלייר. בעזרת אותן נקודות תוכלו להשיג קלפי פעולה מיוחדים לדמויות שלכם, סקינים שונים לדמויות ולנשקים ועוד. בכל משימה תוכלו לבחור בקלפים לשימוש מתוך אלו שברשותכם, אך גם תיאלצו לבחור בתחילת כל משימה קלפים שליליים שיפגעו בכם ושתצטרכו לבחור בהם בכל זאת (Corruption Cards).
נעשה ונשמע
אין ספק שמבחינה גרפית המשחק נראה מעולה, למרות שאין בו חידוש מדהים או שום דבר שלא ראינו קודם לכן. מבחינת באגים לא נתקלנו בשום דבר חריג וגם מבחינת הנראות עצמה של הזומבים וההרגשה הכללית של האווירה שהמשחק משרה, יש כאן ללא ספק אפוקליפסת זומבים כהלכתה. הסאונד מעולה ושווה באמת להשתמש באוזניות ולהרגיש את הסראונד ואת השינויים בירי ובקולות שבוקעים מכל הכיוונים. הצליל הראשון עם פתיחת המשחק הוא כמובן של אקורד מטאל נהדר, ואין מתאים מזה למשחק שכולו בנוי על טהרת השמדת אלו הבאים להשמידנו.
בשורה התחתונה, Back 4 Blood הוא משחק מולטיפלייר שלמרות שיש בו אפשרות לשחק סולו, זה לא מרגש באותה מידה ומפספס את הפואנטה שלשמה התכנסנו. אם אתם שחקני סולו, זה חד-משמעית לא משחק עבורכם. אם אתם שחקני מולטיפלייר, יש כאן כיוון נפלא לשעות של הנאה צרופה ברצח חסר מעצורים (של זומבים, הם היו מתים כבר כשהגענו!). העדיפות תמיד תהיה לשחק עם כמה שיותר שחקנים אנושיים וכמה שפחות בוטים, אבל מכיוון שלא תמיד תמצאו ארבעה כאלו – זה יוצר מינוס גדול. אבל אין שום ספק –מדובר במשחק ממכר שעם השותפים הנכונים, יהפוך לאחד המשחקים הכי מהנים שתשחקו בהם בזמן הקרוב.
ציון: 7.5 מתוך 10 (נבדק על PS5).
