סוויץ' בראש: הנינטנדו סוויץ' הראשון שלי

הנוסטלגיה בועטת
הזיכרון הראשון שלי, לא של גיימינג, אלא הזיכרון הראשון שלי מהחיים האלו בכלל – הוא: בן הדוד שלי, רוי, יושב במרפסת של בית ילדותי בערך בשנת 1990, כשהייתי בן 5, כשבידיו מכשיר אלקטרוני נייד, שהיה נראה בזמנו כאילו הגיע מהחלל.

זה היה נראה מטורף בעיני, הוא לחץ על כפתורים והדמויות במסך הירוק זזו, בקעו מהמכשיר קולות משונים, ובן הדוד שיחק, כשהוא לא היה כבול למקום פיזי. זה היה מדהים.

מדוע הזיכרון הזה חקוק לי כל כך עמוק בתודעה? אולי בגלל שבן הדוד סירב לתת לי לשחק במכשיר הזה. אני מניח שזה היה כי הייתי קטן והוא פחד שאשבור לו את זה. בכיתי באותו היום יותר מכל מה שבכיתי יחד בכל השנים שעברו מאז. למכשיר הזה קראו "גיימבוי", והוא היה של היפנית שתהפוך לימים לשם דבר בתחום הגיימינג – חברת נינטנדו.

היום, 30 שנה אחרי האירוע הטראגי, כשהגיעה העת לנסות ולחזור לאותה זירת פשע, ולקחת לידיים מכשיר של נינטנדו אני מגיע עם המון ספקות. כי, מה בעצם קרה בנינטנדו במשך כל השנים האלו?

גילוי נאות, הגעתי לסקירה הזו עם דעה קדומה די מגובשת לגבי היקום של נינטנדו, רוב הגיבורים מעולם לא קסמו לי, לא זלדה, לא פוקימון, ואפילו מריו הסמל של נינטנדו לא היה תמיד בראש מעייני. באמת שלא הבנתי למה עדיין עוסקים באותו שרברב איטלקי ולא מתקדמים לגיבורים ולסיפורים חדשים יותר ושווים יותר. תמיד אותו סיפור - נסיכה בצרה, צב מרושע, איש עם כובע שקופץ על פטריות שמגדילות אותו, אוקיי, ו...? בעצם, אני די מבין מדוע היה לי נורא פשוט לזנוח את נינטנדו במשך 3 עשורים.

ואז זה קרה. 2021. לקחתי את הסוויץ' OLED של נינטנדו ליד, אני מדליק את המכשיר, צבעים, קולות, ו...כלום. לא התרשמתי. אני רגיל לשלטים של ה-PS ביד, אני רגיל למסך הגדול, אני רגיל לקרייטוס מגאד אוף וור, לניית'ן דרייק מאנצ'רטד, לסלין מ"ריטרנל" ולקראש באנדיקוט שחזר לחיי לא מזמן, ופשוט לא מבין את ההייפ סביב גיבורי הנינטנדו העתיקים כאמור. אבל מהר מאוד הבנתי שהבעיה היא אצלי, בראש, ולא בקונסולה, ושכדי ליהנות ב-100% מהפלא הזה שנקרא "סוויץ'" צריך לעשות קודם כל סוויץ' בראש.

מה זה סוויץ' בעצם?
למי שלא מכיר - הסוויץ' הוא מכשיר קומפקטי, עם מסך איכותי (לפחות בגרסת ה-OLED שאותה סקרתי), כאשר בשני צדי המסך מוצמדים "ג'ויקונים", הבקרים של הסוויץ'. ניתן לנתק את שני צדי השלט מהמסך אליו הם מחוברים ולהעמיד את המסך על רגלית נפתחת. הקטע ההיסטרי בסוויץ', הוא העובדה שניתן להפוך כל אחד מחלקי השלט הזה לשלט משחק קטנטן בפני עצמו, וכך, בעצם לשחק שני אנשים במשחק, למרות שלא רכשתם במיוחד שלט נוסף. כל שני שלטים קטנים כאלו (ג'ויקונים) בעצם יכולים להתחבר ולהפוך לשלט גדול, כאשר הם מתחברים לתושבת מיוחדת, אז הם יראו וירגישו כמו שלט סטנדרטי שאנחנו מכירים מקונסולות מתחרות. בתצורה זו, השלט יותר יתאים למשחק על המסך הגדול של הסלון.

אז יש לנו קונסולה ניידת, אבל מה קורה כשחשקה נפשנו במסך הגדול ובמשחק שצריך להשקיע בו זמן רב ולא ככה רק "On-The-Go"? איך אנחנו מחברים את המכשיר הקטן למסך הגדול שבבית? זה פשוט מאוד - המכשיר מגיע עם Dock ייחודי שברגע שנניח את הסוויץ' בתוכו, התוכן ישודר מהמכשיר הנייד ישירות למסך הטלוויזיה אליו ה-Dock מחובר. מבחינת ממשק המשתמש של הקונסולה, מדובר בממשק נוח, ברור ופשוט למדי, הכל מאוד אינטואיטיבי וקל לתפעול. בקלות ניתן לכבות ולהדליק את המכשיר וממצב "שינה" ועד למצב משחק מדובר בעניין של שניות, להבדיל מטעינת קונסולת משחק ביתית שבדרך כלל דורשת זמן רב יותר עד לתחילת משחק.

טיפים לפני המעבר בין קונסולות
המדריך לפלייסטיישניסט (יש מילה כזו? המצאתי את זה הרגע?!) שעובר המרה לנינטנדו -

טיפ מספר 1: תפנימו – זה לא PS וזה לא מתחרה ב-PS, זה מוצר אחר לשימושים אחרים. אם תשוו בין השניים בתחומים רבים הקשורים למהירות ו/או הגרפיקה, נינטנדו נמצאת בנחיתות, בעוד שבמקביל בתחומים אחרים הקשורים לעניין הניידות אם תשוו, ל-PS כלל אין את רוב הפיצ'רים שרק נינטנדו מציעה ובתחום הקונסולות הניידות היא משאירה אבק למתחרות. זה כמו להשוות "השחר" ו"נוטלה": אומנם אחד באמת יותר טוב על מצה והשני בקרפ צרפתי - אבל בסיס ההשוואה פסול מלכתחילה, כי אנחנו משווים בעצם שוקולד לממרח אגוזים.

טיפ מספר 2: השתמשו במשחקים הנכונים לקונסולה, אלו שנבנו עבורה במיוחד קודם כל והבינו את הקסם של החדשנות בעיצובו של הסוויץ'. משחקים שיועדו לקונסולות אחרות במקור לאו דווקא יעבדו בצורה חלקה לגמרי על הסוויץ'.

טיפ מספר 3: למרות שהמכשיר בנוי בבסיסו למשחק נייד ויחידני, שחקו גם עם חברים! היכולת לפצל את השלט לשני שלטים קטנים מדהימה וגורמת לזה שנוכל לסחוב עלינו מעט מאוד חומרה ולשחק מספר אנשים יחד גם כשאנחנו בדרכים.

היתרון הכי גדול: גיימינג - בכל מקום, בכל זמן

ניידות: מאז ימי הגיימבוי העליזים הטכנולוגיה שמאפשרת ניידות כבר קיימת, אבל קונסולה ניידת ברמה כזו כמו של הסוויץ' החדש טרם ראיתי בחיי כגיימר. אין ספק שיש בימינו המון מכשירים ניידים כדוגמת הסלולרי החדש של ASUS שהוגדר כמכשיר גיימינג לכל דבר ועניין. אבל גם כאן, לא ניתן להשוות קונסולה עם שלטים ומשחקים ללא גבולות מבחינת גרפיקה ומורכבות, אל אלו של אפליקציות המובייל המאוד מוגבלות מבחינת משחקיות. אולי זה בעתיד גם ישתנה, אבל כיום לגיימר אמיתי אין אלטרנטיבה אמיתית למשחק בעזרת שלט. הסוויץ' נותן לנו את חווית המשחק האולטימטיבית שאנחנו מכירים מהקונסולה הנייחת גם כקונסולה ניידת וגם כנייחת כאשר המכשיר נכנס ל-Dock שמיידית משדר את התכנים אל מסך הטלוויזיה שלכם.

המשחקים: מספקים את הסחורה?

ועכשיו, בואו נדבר על הפיל הוורוד שבחדר, ואנחנו לא מדברים עכשיו על איזו דמות של פיל ורוד ממשחק של נינטנדו... אלא על המשחקים עצמם. במשך שנים נשמעו קולות רבים שמבקרים את היצע המשחקים הבלעדיים והמקוריים של נינטנדו מאז השקת הסוויץ', זאת כמובן בהשוואה למתחרות בשוק בגזרת הקונסולות הביתיות. האם נינטנדו מצליחה לספק את הסחורה בגזרת המשחקים? התשובה לכך מעט מורכבת ותלויה במספר משתנים. לצורך כך בחנתי מספר משחקים, חלקם מקוריים של נינטנדו וחלקם כאלו שכבר שיחקתי על קונסולות אחרות ובדקתי את הסוויץ' בעזרתם.

Metroid Dread

אני מתחיל את הסקירה שלי על המשחקים השונים לסוויץ' עם כותר חדש של נינטנדו. אין ספק שמגוון המשחקים עצמם הוא מה שהיווה את החשש הגדול ביותר שלי מהקונסולה הזו, נראה היה לי תמיד שאין לנינטנדו משחקים שיעניינו אותי, בניגוד למתחרות הגדולות. אני לוקח לידיים את Metroid Dread החדש, האחרון מסדרת Metroid המיתולוגית, שהתגלה לא רק כמשחק מושלם לפלטפורמה של סוויץ' הן במצב נייד והן במצב נייח על גבי מסך הטלוויזיה, אלא פשוט משחק מצוין בפני עצמו. כאן, כשמדובר בכותר מקורי של נינטנדו ההתרגשות הייתה גדולה, שכן פחדתי שאני איאלץ להסתמך רק על כותרים שמגיעים קודם כל לעולמות ה-PS  וה-XBOX ורק מאוחר יותר ולעיתים בגרסאות פחות מוצלחות לסוויץ'. Metroid הראה את כל האיכויות של הסוויץ' כקונסולה איכותית שכבודה במקומה מונח. השליטה בדמות מדויקת, מהירה, אין נפילות של פריימים, או גמגום של המערכת מבחינת טעינה, הכל רץ חלק, מהר ונקי. במעבר אל מסך הטלוויזיה, הגרפיקה המושקעת של המשחק בלטה אפילו עוד יותר מבמסך הקטן. משחק מומלץ!
8/10 ציון למשחק בקונסולת הסוויץ'

Mortal Kombat 11

בשלב זה אני כבר ממש מתחיל להתלהב מהרעיון, לפיו גם כאשר אני יוצא מהבית אני יכול להמשיך ולשחק במשחקים האהובים עלי. אבל הניסיון השני שלי עם הסוויץ' נוחל תבוסה גדולה. משחק המכות האהוב, MK11 שכתבתי עליו כאן לא מעט בעבר, מתגלה ככזה שלא עובר את הטרנספורמציה לסוויץ' בצורה חלקה. תצוגת הפריטים, הגרפיקה בכלליות, מהירות התגובה - שום דבר לא באמת עבר בצורה מושלמת לגרסת הסוויץ'. "הג'ויקונים" שמתפרקים לשני שלטים - גימיק גאוני ללא ספק, לא מותאמים למשחק שכזה שמהותו העיקרית היא משחק נגד חברים. אי אפשר באמת לשחק עם שלט קטנטן כשהתזוזות בו מתבצעות ע"י שימוש בג'ויסטיק (ובעצם כדי לדייק במכות ובפינישים של המשחק אנחנו בפועל צריכים שני שלטים מתפקדים מלאים - 4 ג'ויקונים), ישנה עדיפות קריטית כאן בעיני לשלט כמו של ה-PS. כאן יצאתי עם טעם חמוץ.

4/10 ציון למשחק זה בקונסולת הסוויץ' 

Super Smash Bros

אחרי הכישלון שנחל ניסיון המורטל קומבט, חשבתי לעצמי שאולי הפתרון למשחקי מכות יהיה דווקא זה שהוא נייטיב לנינטנדו ולא כזה שעבר הסבה כדי להתאים לקונסולה. אני לוקח לידיים את: Super Smash Bros Ultimate, שבתחילה לא ממש מובן לי מה קורה בו, אבל לאט לאט אני מבין ומהר מהר אני מוצא את עצמי מתמכר. ממריו, דרך פיקאצ'ו וזלדה, ועד החבר'ה מסטריט פייטר, כולם שם! אפשר ללכת מכות עם כולם נגד כולם, החגיגה היא גדולה, והמשחק הזה הופך להיות כה ממכר שאני במשך מספר שבועות שוכח מהכל ומשחק רק בו. הגרפיקה נהדרת, המשחקיות מלבבת, ובעיקר כמו המסקנות הקודמות שלי, המשחק מתאים לפלטפורמה הספציפית הזו, מה שאם הייתי משחק על פלטפורמה אחרת לבטח הייתי נהנה הרבה פחות. עדיין אי אפשר להשוות משחק כזה לחיה כמו מורטל קומבט שכן מדובר בחווית גיימינג אחרת לחלוטין, אבל הסוויץ' הוכיח שגם לו יש את הפתרונות לעולם משחקי המכות, והמשחק הזה בהחלט נותן בראש.

8/10 ציון למשחק בקונסולת הסוויץ'

Overcooked (1&2)

משובר קופות אחד עברתי למשנהו, כשניסיתי את אוברקוקד ידעתי מיד שזו הולכת להיות הצלחה מסחררת. המשחק עובד מדהים על הקונסולה הזו, ובתור משחק ממכר פלוס אין ספק שהיכולת לקחת אותו לדרך היוותה יתרון ענק .יצאתי לסופ"ש בצפון עם חברים, הבאתי עוד שני ג'ויקונים נוספים מחבר, חיברנו את הקונסולה לטלוויזיה שבאחד הצימרים ושיחקנו 4 שחקנים אוברקוקד וזה היה פשוט מעולה. למשחק כמו אוברקוקד שבו צריך מעט כפתורים ובעיקר טקטיקה ומהירות, הסוויץ' היה מעולה. 

8/10 ציון למשחק בקונסולת הסוויץ'

Super Mario 3d World + Bowser’s Fury

התחלתי את בדיקת המשחקים מהכותר המזוהה עם נינטנדו - Metroid , אבל כעת עברתי למלך הבלתי מעורער של כל הזמנים, התותח הכבד -מריו, ורציתי לראות אם גם אחרי 30 שנה הוא עדיין רלוונטי. אמנם לא היה ולא יהיה מבחינתי על Super Mario הקלאסי ההוא מהגיימבוי בשנת 1990, אבל יכול להיות כאמור שמקור הבעיה שלי הוא בחסך שבן הדוד יצר אצלי במוח שמדבר יותר חזק מאיכות המשחק עצמו. כעת, 30 שנה אחרי, אני חוזר אל המשחק בגרסתו הנוכחית ואני מוצא את עצמי נהנה מזה במידת מה אבל לא כמו שציפיתי. המשחק מושקע, איכותי ויותר מהכל – חכם יותר מגרסאות העבר שאני זוכר שלו, ולא רק מבחינת נראות וממשק, אלא מבחינת חשיבה של משחקיות ואפשרויות שונות שניתן לבצע. מריו הוא עדיין המלך של נינטנדו מבחינת משחקי קפיצה על פלטפורמות אין ספק, אולי אני כבר לא ממש מתלהב מסוג המשחקים האלו כמו פעם.

6/10 ציון למשחק בקונסולת הסוויץ'

Streets of Rage 4

כאן הנוסטלגיה נכנסת לשיאה. בתור חובב ענק של משחקי ה"Beat ‘Em Up" – שבמסגרתם פשוט הדמויות מתקדמות לנצח לעבר צד ימין של המסך ומחסלות את כל מה שנקלע לדרכן, מה שזכור לילדי שנות ה-80 וה-90 עוד מ-Double Dragon, Golden Axe, Contra, Fatal Fury, Probotector... וכמובן - Streets of Rage. משחקים שעוד לפני ששלטו במסכי ה-PC והקונסולות הביתיות, שלטו ביד רמה במכונות הארקייד, ורוששו כל ילד ב"כיפלנד" (וכל הורה של ילד שהיה צריך למצוא לו תעסוקה בזמן השופינג של ההורים בקניון מלחה בירושלים...). בתור חסיד ענק של המשחקים האלו, הכי התרגשתי לנסות את Streets of Rage 4, על קונסולת הסוויץ'. כאן מבחינתי הגיע הפיצוח המיטבי, משחק פשוט + גרפיקה נאה + כפתורים לא מסובכים מדי על סוויץ' נייד = הנאה צרופה. המשחק העביר לי את הזמן, בנסיעות (לא כשאני נוהג!), בתורים בדואר, סתם ככה במיטה לפני שאני עוצם עיניים, וגם עם חברים כשבאו אלי הביתה לבקר.

10/10 ציון למשחק בקונסולת הסוויץ'

לסיכום: חווית הנינטנדו סוויץ' הראשונה שלי דרשה ממני להבין שהסוויץ' לא בא להחליף את הפלייסטיישן שלי. כשארצה לשחק God of War, Mortal Kombat 11 או Returnal עדיין אשחק בפלייסטיישן 5. אבל מה קורה כשאני רוצה לשחק במשהו פשוט יותר? או במשחק בדרכים? או עם עוד 3 חברים נוספים שבאו אלי הביתה בלי לפשוט רגל ולרכוש 4 שלטים של PS במאות שקלים? ומה אם אני נוסע לחופשה ורוצה לשחק במקום שהוא לא בבית, אני הרי לא יכול לסחוב את ה-PS5 המפלצתי שלי מחוץ לבית, בעוד שהסוויץ' קטן, קומפקטי, וניתן בקלות לקחת לכל מקום אליו אני הולך בלי תכנון מוקדם.

בכל המקרים האלו הסוויץ' מהווה פתרון מדהים ללא ספק. אני מאמין שכל גיימר מתחיל שאין לו התחייבויות רציניות למשחקים כבדים במיוחד, יכול להתחיל עם הסוויץ' והמשחקים היותר קלילים שבו. בנוסף לגיימרים היותר כבדים שבנינו, מדובר במוצר משלים שהוא גם די חובה כך מסתבר, בנוסף על הקונסולה הקיימת שיש לנו כבר בבית. כמובן שאם אין לכם כשחקנים את הרצון לחלוש על כל סוגי המשחקים, ניתן גם להסתפק רק בסוויץ' ושהוא יתפקד כקונסולה המרכזית שלכם גם בסלון הבית, לי אישית זה לא הספיק.

לגבי הגרסה החדשה עם מסך ה-OLED, היתרון הגדול ביותר של הדגם החדש הוא שהמסך גדול יותר מקודמיו, ויש לציין שבעיני המסך עד כה היה אכן קטן מדי. החדות של המסך כמובן מדהימה וההבדל בעלות לא ממש גדול, ועל כן אני הייתי מכוון דווקא לדגם הזה.

חידוש לאגדה נוסטלגית שצלח - סטריטס אוף רייג'

המכשיר שנסקר - נינטנדו סוויץ' OLED:

• תומך ב-3 מצבי משחק: כקונסולה המתחברת למסך הטלוויזיה, כמסך שולחני שניתן לשחק בו בעזרת הגו'ויקונים המצורפים, כמכשיר נייד.
• תומך בכל משחקי Nintendo Switch
• הסוויץ' OLED מגיע בחבילה הכוללת Dock וכבל HDMI. ניתן להתחבר ולשחק על גבי מסך הטלוויזיה. ה-Dock המגיע עם דגם ה-OLED כולל חיבור LAN המאפשר גישה חוטית לאינטרנט (כבל רשת נמכר בנפרד).
• כולל מסך מגע OLED בגודל 7 אינצ’, רזולוציה – 1280* 720, גובה 10.2 ס”מ. אורך 24.2 ס”מ
• משקל: כ-420 גרם (עם בקרי Joy-Con מחוברים)
• נפח אחסון פנימי: 64 גיגה-בייט
• חיי סוללה: כ-4.5 – 9 שעות (חיי הסוללה תלויים במשחקים שתשחקו)

מחירים מומלצים לצרכן (בש"ח):

Nintendo Switch OLED -  1,799 

מכשירים נוספים בסדרת נינטנדו סוויץ':

Nintendo Switch - 1,399 (מסך קטן יותר ולא OLED) 

Nintendo Switch Lite - 999 (מכשיר שהוא נייד בלבד ללא יכולת חיבור לטלוויזיה + מסך יותר קטן ולא OLED)

ניתן לרכוש בחנות הרשמית של Nintendo בדיזינגוף סנטר תל אביב, באתר Nintendo.co.il ובחנויות המשווקות ברחבי הארץ.

הקונסולה וחלק מהמשחקים שנסקרו סופקו ע"י תור גיימינג היבואנית הרשמית של נינטנדו בישראל.

ועכשיו ברשותכם, אני חוזר להרביץ קצת מכות לפיקאצ'ו עם מריו.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו