"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זהירות הונאה: קיבלתם הבוקר את ה-SMS הזה?

"יש פעילות חשודה": ישראלים רבים התעוררו להודעה מלחיצה שכוללת לינק לאתר זדוני • מומחי אבטחה: "מדובר בדרך פופולרית לאיסוף פרטי חשבונות"

,
0השמעה
, צילום: צילום: Getty Images

לא מעט ישראלים קיבלו הבוקר (שלישי) הודעה מפחידה שבה נכתב: "חשוב: עליך להיכנס, יש פעילות חשודה". הנוסח לא מסתפק ב-SMS ניטרלי, אלא מנוסח כקריאה לתגובה מיידית: לנקוט בפעולה – וללחוץ על הלינק הזדוני המצורף. בחברת אבטחת המידע הישראלית ESET מעריכים כי אחוז משמעותי מהאכולוסיה קיבל את המסרון הזה.

מדובר, כמובן, בהונאה והצעד הנכון יהיה פשוט להתעלם. "מבדיקה ראשונית שערכנו, ברגע שהקליק הנמען על הקישור, הגיע לעמוד נחיתה הכולל לוגו של Paypal, שם התבקש להזין את כתובת המייל שלו, ולאחר מכן את הסיסמה", מסרו ב-ESET.

לדבריהם, נכון לעכשיו הקישור כבר אינו פעיל. נוסף על כך מדגישים בחברת האבטחת המידע כי מדובר בדרך פופולרית לאיסוף פרטי חשבונות של משתמשים אשר יכולה לשמש גם לגרימת נזק לחשבון וגם לניסיון השגת גישה לשירותים נוספים בהם משתמשים המותקפים באותם פרטי כניסה.

"הפחדה היא טקטיקת הפישינג הנפוצה והיעילה ביותר. הציבור הרחב נוטה לפעול במהירות כאשר מדובר בהתרעות אבטחה, בין אם כאשר גולש לאתרי אינטרנט המקפיצים התרעות שכאלה, או בין אם התרעות יזומות כביכול שנשלחות במסרונים או בהתרעות מייל", אומר לוטם פינקלשטיין, מנהל מחלקת מודיעין סייבר בצ'ק פוינט.

"הודעות פישינג אלו בדרך כלל יהיו לקוניות, ויעשו שימוש בקישור מקוצר (במקרה זה cutt[.]ly) אשר לא חושף את זהות האתר אליו יופנה הקורבן. על מנת לגלות יותר פרטים אודות התרעת האבטחה, המשתמש הרגיל יגלוש ואז יספק פרטים מזהים ככל שנדרש", הוסיף פינקלשטיין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר