אור מן העבר: נער מהוד השרון גילה בנגב נר שמן רומי מהמאה הרביעית לספירה

יונתן פרנקל, תלמיד תיכון "תמר" בהוד השרון בן 16, יצא לפני כשבועיים עם כיתתו לטיול שנתי במעלה עקרבים. כשעצרה הכיתה להפסקת צהריים ליד מצד צפיר, הרים פרנקל כמה אבנים מהקרקע ובחן אותן. "אחת האבנים שהרמתי הייתה מלאה באדמה. ניערתי אותה וראיתי שמופיעה עליה דוגמה. הבנתי שמדובר בחפץ מעוצב ולא באבן פשוטה", הוא מספר.

פרנקל מסר את הנר למורה, שהעבירה אותו למורה דרך, שדאג כי הנר יגיע לידו של ארכיאולוג נפת נגב דרומי ברשות העתיקות, אלכס פרייברג.

פרנקל קיבל תעודת הוקרה על גילוי מעשה של אזרחות טובה.

"שופך אור על העבר שלנו"

נר השמן שנתגלה במצד צפיר, נוצר בפטרה שבירדן במאה הרביעית או החמישית לספירה. כאשר הנר, שנמצא כשהוא שבור בחלקו, הגיע לידיה של ד"ר טלי אריקסון-גיני, חוקרת בכירה ברשות העתיקות, היא התרגשה מאוד: ״אמנם, נרות מסוג דומה התגלו במצד חצבה וגם בממשית, במצד יטבתה ובפטרה, אבל נר זהה לזה שמצא יונתן התגלה בפעם האחרונה רק לפני 90 שנים, על ידי הארכיאולוג נלסון גליק – גם הוא במצד צפיר", היא אומרת.

״אנחנו יודעים כי בין הישוב הנבטי-רומי ממשית למכרות הנחושת של פיינן (פונון המקראית, י.י) בערבה התיכונה, לא רחוק ממושב עין יהב של היום, עברה במאות הרביעית והשישית לספירה דרך סחר קדומה. כדי לשמור על מעבר הנחושת ואולי אף על זהב, הוקמו בין ראש מעלה עקרבים לבין מצד חצבה שורה של מצדים, שצפיר הוא אחד מהם. סיורים של פרשים-חיילים רומיים שמרו על הדרך החשובה. ממש אפשר לדמיין איך הנר שופך את אורו במצד החשוך והמבודד שבו שהו החיילים הרומיים", מספרת אריקסון-גיגי בהתרגשות.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, מסר: ״אני מבקש להודות ליונתן על אזרחותו הטובה. כל החזרה של ממצא לאוצרות המדינה יכולה לשפוך אור, ובמקרה הזה פשוטו כמשמעו, על העבר שלנו״.