"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חתן פרס ישראל לארכיאולוגיה אמנון בן-תור הלך לעולמו בגיל 88

הלוויתו תתקיים מחר בבית העלמין הר המנוחות בירושלים • בשנת 2019 היה חתן פרס ישראל לארכיאולוגיה

,עודכן
0השמעה
הארכאולוג אמנון בן תור. צילום: צילום: גיל אליהו, ג'יני

חתן פרס ישראל, הארכאולוג הנודע פרופ' אמנון בן תור, הלך הערב לעולמו בגיל 88.

הלוויתו תתקיים מחר ב-16:00 בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

במשך שנים ארוכות הוא הרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בין היתר הרצה גם באוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה והסורבון.

תחום התמחותו העיקרי הוא ארכאולוגיה של המזרח הקדום וארכאולוגיה מקראית. התמחה באומנות הגילוף של תקופת הברונזה. ההתמחות העיקרית של פרופ' בן תור, היתה בחקר תרבויות העת העתיקה (מצרים העתיקה וכנען). במסגרת זו הוא התמקד גם משנת 1990 בחקר תל העיר המקראית חצור וראה בממצאים שנחשפו בה מפתח משמעותי לפענוח של חידות רבות בתחום הדעת של העולם העתיק, בדגש על המזרח התיכון.
לפני התמקדותו בעיר חצור, היה בן תור, שותפו של פרופ' יגאל ידין בחקר המצדה, ובעקבות ידין הוא גם התמקד מאוחר יותר בתל חצור.

המחלוקת על תאורי המקרא

פרופ' בן תור, שלימד ארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, צידד בהשקפה לפיה תאורי המקרא מתארים מציאות ממשית ומשום כך גם ממלכת ישראל המאוחדת אכן התקיימה במציאות כממלכה ששלטה על חלקים ניכרים של ארץ ישראל.

עמדתו זו היתה בניגוד לדעת פרופסורים "מינימליסטיים" כישראל פינקלשטיין, נדב נאמן וזאב הרצוג שמתנגדים לעמדה זו ושדוחים חלקים משמעותיים מתאורי המקרא של ממלכת ישראל.
את ההשקפה הזו ביקר בן-תור בחריפות וציין כי עמדותיו נשענות רק על סמך פרשנות ארכאולוגית של הממצאים בשטח ולא על סמך אמונה דתית או אידאולוגיה, כהגדרתו.

סרטן דם נדיר. אמנון בן תור,צילום: ללא

עמיתו לאוניברסיטה של פרופ' בן תור, הארכאולוג פרופ' חגי משגב, פרסם הערב דברי הספד בעמוד הפייסבוק שלו וכתב: "פרופ' אמנון בן-תור הלך לעולמו. מורה בהיר, ברור, רהוט ובוטח, שדרש אותו הדבר מתלמידיו; שנהג לפתוח שיעורים בבוחן שיקופיות, בנקישת מקל על קתדרת העץ כאות להעברת השיקופיות של החניך התורן היושב על יד המקרן".

צ"לף הגירים הטוב ביותר במכון, שלא אהב התחכמויות והתפתלויות ועמימויות ("בחיים יש או הצלחות או תירוצים", נהג לומר). איש שטח שעבד וחקר וחפר עד זיקנה ושיבה. דורות של תלמידים יזכרו את דמותו המרשימה של חתן פרס ישראל, שהיווה עבורי את שער הכניסה לעולם הארכאולוגיה, שהוכיח שאפשר להיות חוקר מהשורה הראשונה וגם מורה מרתק ומשקיע, ומבין שלל מורי בעשרות שנות הלימודים שלי הוא בלי ספק ניצב, בשפמו ומקלו וקולו, בשורת הבלתי נשכחים. יהי זכרו ברוך".

מעבר לפרסום האקדמי של פרופ' בן תור, הוא נודע בשנים האחרונות במאבקו להכניס אל סל התרופות זריקה נגד מחלת הסרטן שבה לקה ושעלותה היא 130 אלף שקלים לכל מזרק. הסרטן המדובר נקרא PDCN, והוא סרטן נדיר יחסית ואלים במיוחד.
ביחס למצב המיוחד הזה שבו התרופה לא הוכנה לסל התרופות הביע בן-תור את כאבו על כך שבגלל עלות כספית הוא נתון בסכנת חיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר