"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
זו הסיבה שאנחנו רואים פתאום חלזונות בכל מקום
בניגוד לקיץ, אז הם נכנסים לתרדמה, החלזונות יוצאים בהמוניהם בכל פעם שיורד גשם • הסיבה לכך פשוטה: הם בסך הכל מחפשים בן זוג להזדווג איתו • אז איך המין הפולש הזה הגיע ארצה – ולמה נראה אותו רק בשטחים עירוניים?
חילזון אחרי הגשם (ארכיון). צילום: יהושע יוסף

זו הסיבה שאנחנו רואים פתאום חלזונות בכל מקום

בניגוד לקיץ, אז הם נכנסים לתרדמה, החלזונות יוצאים בהמוניהם בכל פעם שיורד גשם • הסיבה לכך פשוטה: הם בסך הכל מחפשים בן זוג להזדווג איתו • אז איך המין הפולש הזה הגיע ארצה – ולמה נראה אותו רק בשטחים עירוניים?

,עודכן
0השמעה

בטח שמתם לב שלאחר שיורד גשם, אתם פתאום רואים המוני חלזונות שמסתובבים בינינו, ובואו נודה – לפעמים אנחנו גם מועכים אותם שלא בכוונה. בעקבות המפגש הנרחב שלנו איתם, החלטנו לברר קצת יותר על החלזונות האלו.

לדברי עוז ריטנר, מנהל אוסף הרכיכות והפרפרים במוזיאון הטבע על שם שטיינהרט באוניברסיטת תל אביב, החלזונות שאנו רואים ברחבי ישראל נקראים חילזון הגינה – לא מין מקומי, אלא מין פולש מאירופה, שהגיע ארצה במהלך תקופות שונות לאורך ההיסטוריה כמקור מאכל. "נמצאו עדויות להבאת המין הזה כבר בתקופה הרומית", הוא סיפר ל"ישראל היום", והוסיף כי עובדים זרים רבים מתאילנד הביאו איתם לישראל חלזונות ענקיים, אותם פיזרו בשדות כדי שאלה יתרבו ויוכלו לאכול אותם.

עם זאת, הוא ציין, בארץ ניתן למצוא גם את החילזון האפריקני בעל הקונכייה הענקית, שגודל כגודל כף יד אדם. מין זה, לדבריו, לא הצליח כל כך להתפשט בארץ. רוב פעילותו של החילזון הזה נעשית בחורף, והסיבה שאתם לא רואים אותו בקיץ היא כי הוא מתקשה להתמודד עם הקיץ הישראלי, ובוחר להיכנס לתרדמה.

בסך הכל מחפשים בן זוג. חלזונות אחרי הגשם,צילום: גדעון מרקוביץ'

עוד הסביר ריטנר ניתן לראות את החלזונות האלו רק במקומות שבני האדם חיים בהם, ולא בשדות או במקומות לא מיושבים. "הסיבה לכך מאוד פשוטה: זהו מין שזקוק להרבה מאוד לחות, שלא קיימת בשדות, אלא רק במקומות עירוניים שיש בהם השקיית צמחים, גם בקיץ", אמר. "הם נוהגים להסתובב בינינו בשל הצורך שלהם להזדווג, ולכן כשאנו רואים אותם בהמוניהם אנחנו מבינים שהם בסך הכל מחפשים בן זוג".

לאורך השנים, זכה החילזון להפוך לחיה שאהובה מאוד על ילדים רבים. את האהדה שלה הוא זוכה ניתן למצוא, בין היתר, בדמותו של שבי מ"פרפר נחמד", בשיר המיתי "ברל'ה, ברל'ה, צא החוצה", ובשלל ספרי ילדים נוספים.

שבי (מימין) ואוזה מ"פרפר נחמד",צילום: באדיבות הטלוויזיה החינוכית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו