"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אהבה זרה: הדרך המפתיעה לשמירה על החיות שבסכנת הכחדה
בגן החיות התנ"כי בירושלים "משדכים" בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה עם מקביליהם בחו"ל, כדי לשמר את המינים • איך בדיוק מתבצע התהליך, מה הסיכוי שיעבוד כראוי והאם האריה נחשב בכלל למחזר טוב? כל הפרטים

גן החיות ששומר על חיות בסכנת הכחדה // צילום: יוני ריקנר

צפו

אהבה זרה: הדרך המפתיעה לשמירה על החיות שבסכנת הכחדה

בגן החיות התנ"כי בירושלים "משדכים" בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה עם מקביליהם בחו"ל, כדי לשמר את המינים • איך בדיוק מתבצע התהליך, מה הסיכוי שיעבוד כראוי והאם האריה נחשב בכלל למחזר טוב? כל הפרטים

,עודכן
0השמעה

סכנת ההכחדה בקרב בעלי החיים ממשיכה לעורר דאגה ברחבי העולם, ולכן בגן החיות התנ"כי בירושליםהחליטו להרים את הכפפהו"לשדך" לבעלי החיים במקום בני זוג מגנים אחרים בעולם כדי למנוע את הכחדתם, זאת כחלק מפרויקט שימור עם ארגון גני החיות האירופי (EAZA).

הארגון מאפשר לגני החיות החברים בו להחליף ביניהם בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, על מנת להעשיר את האוסף הזואולוגי ולעזור לתוכניות ריבוי של המינים השונים באמצעות כלים שונים לשמירה על אוכלוסייה יציבה ובריאה גנטית.

יישאר לבד? רחם בגן החיות התנ"כי בירושלים,צילום: יוני ריקנר


גן החיות הירושלמי
משתתף במספר תוכניות ריבוי של מינים בסכנת הכחדה על ידי החזקה וריבוי של מינים שונים. לדברי ד"ר נילי אבני מגן, מנהלת זואולוגית ווטרינרית ראשית בגן החיות, במקום מייצרים גרעיני רבייה למינים "שאנחנו יודעים שנכחדים מהכוכב שלנו או שנמצאים בסכנת הכחדה".

היא הוסיפה: "כשנולד בעל חיים ששייך לאותה קבוצה, כמוהסיאמנג(קוף מין ממשפחת הגיבונים), יודעים כבר מיד לאיזה גן חיוך הוא יתאים כשידוך אליו ייצא כשיגיע לגיל בגרות. עד אז, ישנו תהליך ארוך לקראת המעבר, שבו מכינים את הקרקע על מנת להמשיך את הדור".

אריות בגן החיות התנ"כי בירושלים,צילום: יוני ריקנר


"בעבר, הנשר היה שורץ בישראל מהחרמון ועד אילת, אבל כיום יש פחות מ-200 נשרים בארץ", התריע טל רומנו, מטפל במחלקת הציפורים בגן החיות התנ"כי. הוא ציין כי כדי לשמר את המין, הוחלט לייבא למקום נשרים מקפריסין, ארמניה וספרד: "יש להם יצר מאוד חזק להיות בזוג, גם זכר עם זכר".

אבל איך כל זה נראה על פני השטח? לדברי נועה דנין, ראש מחלקת הקופים בגן החיות, במקום עורכים היכרות בין הנקבה והזכר. "הם צריכים להתרגל לבית החדש שלהם, להכיר את בני הזוג החדשים שלהם ולהכיר דרך הסורגים", סיפרה. "לאחר מכן פותחים אותם ויוצרים להם סביבה נעימה".

נשר מקראי בגן החיות התנ"כי בירושלים,צילום: יוני ריקנר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו