באנגליה מריצים כבר יומיים קדימה ואחורה את השער של ראחים סטרלינג לרשת של גרמניה – וכל זה לשם האנלוגיות. בגול הזה, מי שלא ראה, סטרלינג נכנס לנבדל, עוצר, חוזר אחורה, ואז שוב יוצא קדימה, שולח רגל וכובש. עבור האנגלים המהלך הזה משקף במדויק את מהלך הקריירה של השחקן בן ה־26, שהתקדם, עצר, חזר, נפל וקם והיום הוא כובש שיאים חדשים.
מתוך ארבעה שערים שכבשה אנגליה בטורניר הזה שלושה רשומים על שמו, וכולם די דומים בצורתם. בשלושתם הוא התגנב אל עבר כדור רוחב, מייצר תחושה כאילו הוא תמיד היה במקום הנכון ובזמן הנכון עבור הנבחרת.
אז זהו, שלא. עד לא מזמן סטרלינג ונבחרת אנגליה היו מילים מקבילות במובן הזה שהן כמעט לא נפגשו מעולם. ב־45 ההופעות הראשונות שלו במדים הלאומיים, חלוצה של מנצ'סטר סיטי כבש רק שני שערים. במילים אחרות, שש שנים שהניבו שערים מול אסטוניה וליטא.
הבצורת הזאת, שלה התווספו עם השנים המעבר מליברפול למנצ'סטר סיטי במה שהוגדר כבצע כסף, כותרות שליליות בצהובונים וביקורות חסרות פרופורציות, הובילו לכך שב־2016 סטרלינג עצמו נאלץ להודות שהוא "השנוא", כפי שכתב בחשבון האינסטגרם. לקראת הגביע העולמי ב־2018 ירדו לחייו בגלל קעקוע של רובה על רגלו, ואף שהיה חלק מרכזי בנבחרת שהגיעה לחצי הגמר הוא שוב לא כבש, והביקורות נמשכו.
ניפץ את המחסום
למזלו של סטרלינג, גארת' סאות'גייט על ספסל הנבחרת. "תמשיכו לשאול אותו שאלות", פנה המאמן לתקשורת אחרי ההדחה מרוסיה 2018, "כי אם אנחנו לא נצליח לתת לו מוטיבציה, אתם בטוח תצליחו". סאות'גייט, בחוכמה, נעזר בשליליות של הסביבה כדי להוציא את החיוביות מסטרלינג. הוא המשיך לתת לו קרדיט בתקווה שהפקק ייפתח, ובאוקטובר 2018 זה קרה. מול ספרד בליגת האומות, כשסטרלינג כבש פעמיים. את מה שעשה ב־45 משחקים קודמים עשה פתאום ב־22 דקות. "אני מאוד שמח בשבילו", אמר בסיום הניצחון 2:3 מאמנו סאות'גייט, "הוא שבר מחסום פסיכולוגי, ואני בטוח שאנחנו נהנה ממנו מאוד בהמשך שיבוא".
סטרלינג לא רק שבר את המחסום, הוא ניפץ אותו. מאז ספרד הוא הוסיף 13 שערים ב־19 משחקים בינלאומיים, ולפתע, אברקדברה, גם המבקרים מפרגנים. פתאום, במקום לחפש את הצהוב בסיפור, כולם רוצים את הוורוד. את הסיפור על הילד שנולד בג'מייקה, איבד את אביו בגיל צעיר, גדל בסמוך לאצטדיון וומבלי ותמיד חלם לככב ולכבוש במדי הנבחרת בטורניר גדול. כשלא הצליח לעשות זאת בגביעים העולמיים ב־2014 וב־2018 וביורו 2016 קטלו אותו, אבל עכשיו - עם שלושה שערים ויכולת שהפכו אותו לתקווה הגדולה לתואר ראשון מאז 1966 - אנגליה מאוהבת בראחים.
אין ספק שלסאות'גייט חלק גדול בכך, אבל ברור לגמרי שבדיוק כמו בגול מול גרמניה גם הסיפור של סטרלינג הוא תוצר של שחקן ואדם שיודע להיכנס ולצאת, ליפול ולקום, ובעיקר לא להקשיב לאחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו