ציפיות לחוד ומציאות לחוד. זה תופס אינספור כדורגלנים צעירים שיוצאים בגיל מוקדם לאירופה וחולמים להגיע לטופ. חלקם מתחילים בקטן, במועדון צנוע יחסית באנגליה או בצרפת, והמוכשרים ממש עושים את הצעד הראשון רחוק מהבית עם חוזה אצל אחת הגדולות בספרד או בגרמניה. הרבה מאוד מתרסקים או לומדים עד כמה קשה הדרך לתהילה.
די מוקדם לחרוץ את גורלו של סוף פודגראנו בן ה-22, אבל גם במקרה שלו, ההבדל בין הפסגה בה התחיל לפני ארבע שנים, כשיצא ממכבי חיפה (עם רזומה של חמישה משחקים בקבוצה הבוגרת בליגת העל) לא.ס רומא לנקודה אליה הוא מגיע בימים אלה, ובכן, המרחק רב. עד כמה גדול? אפשר למצוא את התשובה במרשם האוכלוסין של אלמלו, העיר ההולנדית בה משחקת קבוצתו החדשה, הראקלס, במדיה יחתום בקרוב.
המספרים אומרים הכל. באצטדיון האולימפי בו מארחת האקסית רומא, במדיה היה רשום עונה אחת בלי לשחק, אפשר למצוא 72,698 מקומות ישיבה. באלמלו חיים בסך הכל 73,132 תושבים. משמע, אם קצת נצופף אותם - אפשר להכניס את כל תושבי העיר ההולנדית במגרש בבירת איטליה. 434 איש יסתפקו במקום על מדרגות היציעים.
אם פודגראנו, שיצטרך לשם לב גם לאוכלוסיית המהגרים הגדולה ביותר באלמלו, כ-6,000 טורקים, חולם על הצמרת, הוא יוכל לעשות זאת על ידי לימודי היסטוריה. אם יצליח לחזור בזמן ל-1927 או ל-1941, הוא יוכל להשתתף בחגיגות האליפויות היחידות של הראקלס הצנועה מאוד.
אז נכון, גם רומא לא עשתה הקפת אליפות באולימפיקו כבר זמן רב - 23 שנה - אבל היא חברה קבועה במפעלים האירופיים (כולל זכייה בקונפרנס ליג), עם רקורד עמוס משחקים, בעוד להראקלס יש רק שני משחקים בינלאומיים רשמים, כשהודחה בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית בעונת 2016/2017 על ידי ארוקה הפורטוגלית. אפילו במכבי חיפה, עם משחקים בשלב הבתים של ליגת האלופות הוא הגיע יותר רחוק.
איתן ומיטל גונן באימון הפועל חיפה | באדיבות הפועל חיפה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

