"אני לא יכול יותר לסבול ולהישאר בשקט. אם בסופו של דבר העונש שאקבל יהיה הדחה מהנבחרת הלאומית, זה מחיר פעוט לשלם אפילו עבור פיסת שיער של אישה איראנית אחת. התביישו לכם על הריגת אנשים בכזו קלות, ויוה נשות איראן". את המילים הללו כתב חלוץ נבחרת איראן ולברקוזן הגרמנית – סרדאר אזמון - בפוסט אמיץ ומעורר השראה שהעלה בסוף ספטמבר, זאת לאור פרוץ המהומות במדינתו, על רקע מותה של מהסה אמיני על ידי 'משטרת המוסר' של המשטר, מהומות שנמשכות עד היום וגבו לפי הדיווחים ברחבי העולם את חייהם של כ-500 בני אדם, כ-50 מתוכם צעירים.
הפוסט הזה שהעלה אזמון מהווה נקודת מפתח חשובה בקרב לא מעט אזרחים באיראן ונתן כח ללא מעט ספורטאים אחרים להרים את ראשם מול שלטון האייתולות שהשתלט על המדינה מאז המהפכה ב-1979. הפוסט הזה הפך בין רגע את השחקן בן ה-27 לסמל האזרחים, שכבר שנים מצפים מהספורטאים הגדולים שלהם, במיוחד אלה שלא משחקים בליגה המקומית, לפתוח את פיהם לאור השחיתות, האפליה נגד נשים ועוד.
- חייבים לדעת כל מה שצריך לקראת המפגש בין איראן לארה"ב? היכנסו לערוץ המונדיאל המיוחד של "ישראל היום" בטלגרם.
פרט לפוסט שהעלה, שלווה גם בשינוי תמונת הפרופיל לשחורה, אזמון כבש במשחק הכנה נגד סנגל ולא חגג, במה שהיה נראה כמו סוף דרכו בנבחרת. בימים שלפני פרסום הסגל הסופי לקטאר, היה די ברור שהוא לא יזומן ע"י המאמן קרלוס קירוש למשחקים, אבל שהסגל פורסם, אזמון היה בפנים, דבר שהפתיע רבים. "הוא מודל עצום, עכשיו זה תלוי באנשים לקבל את פניו וללוות אותו במצב הקשה הזה", אמר ג'רארדו סיאואנה מאמן לברקוזן שכבר עזב את תפקידו.
יש לציין כי אזמון ביסס את מעמדו בשנים האחרונות גם ככוכב כדורגל אחרי שאת מרבית שנותיו עד כה בקריירה עשה ברוסיה. הוא החל את הקריירה שלו ברובין קאזאן, משם עבר לרוסטוב, חזר שוב לקאזאן ולאחר מכן הגיע למועדון הפאר זניט סנט פטרסבורג, במדיה כבש 62 שערים ובישל עוד 23 פעמים ב-104 משחקים, עד שנרכש ע"י לברקוזן. במדי הנבחרת יש לו סטטיסטיקה אדירה עם 41 שערים ב-62 משחקים, אבל כל זה היה נראה כמו משהו שלא באמת יזיז למישהו בקביעת הסגל, אחרי שהעז לצאת נגד המשטר במדינה, אבל המציאות הלכה לטובתו.
לפני יציאתם לקטאר, שחקני איראן נפגשו עם ראשי המדינה, נראו מחויכים דבר שעורר ביקורת קשה של האזרחים. אלירזה ג'הנבחאש, שחקן פיינורד והקפטן השני של איראן אמר לאחר אותו מפגש: "אנחנו חייבים לכבד את הנבחרת, מה שלא יקרה, אנחנו כאן כדי לעשות את חובתנו, שהיא לשחק" והואשם בפחדנות.
"רוב האיראנים, ללא קשר לעניין שלהם בכדורגל, מקווים שהנבחרת תפסיד את כל שלושת המשחקים שלהם", אמר עיתונאי הספורט סינה סאימיאן, "אני כל כך מאוכזב, חוסר השכל הישר, חוסר האמפתיה וחוסר הרגישות המופיעים בתמונות האלה הוא באמת מייאש", הוסיף. "אני ועוד רבים קוראים לזה הנבחרת הלאומית של הרפובליקה האסלאמית ולא הנבחרת הלאומית של העם האיראני", הגיב לו אוהד בטוויטר.
האיומים נמשכים
כל הרגשות הרעים האלו השתנו בשבוע שעבר. המעשה של מי שכונה בצעירותו "מסי האיראני" היוותה תקדים למה שקרה לפני המשחק מול אנגליה, כאשר שחקני הנבחרת החליטו שלא לשיר את ההמנון לפני שהובסו 6:2 ע"י נבחרת שלושת האריות וקיבלו מחמאות. כמו כן, אלפי איראנים ביציע הרימו דגלים למען זכויות נשים עם שמה ותמונה של אמיני כאשר הגדיל לעשות הקפטן אהסן חג'סאפי, שאמר לאחר המשחק: "התנאים במדינה שלנו אינם מספקים, האנשים לא מרוצים, אנחנו כאן, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להיות הקול שלהם". לפתע, נראה שאזמון ניצח במאבק, שפתאום שאר חבריו קיבלו את האומץ להם האזרחים שאפו. פתאום העם האיראני הרגיש שקולו נשמע.
ובטלנובלה כמו בטלנובלה, אין סוף להתפתחויות. נגד ויילס, כנראה לאחר התערבות הממשלה ואיומים על בני משפחותיהם של השחקנים, הנבחרת כבר שרה את ההמנון, יותר נכון מלמלה, כשהשחקנים נראים נסערים. אוהדים של איראן בכו ביציעים, חלקם שרקו בוז ובסוף, המשחק נגמר בניצחון גדול על הבריטים (0:2) שנתן להם את האפשרות לעלות היום לשמינית הגמר. בימים אלה, איראן מדינה שסועה. מצד אחד, אלפי אוהדים שלה מניפים דגלים עם הקריאה ל"חופש", בעוד אחרים מניפים דגלים עם השם הרשמי של הרפובליקה האסלאמית. ייתכן מאוד וניצחון על ארה"ב, יוכל אולי סוף סוף לגרום לשלום פנימי, לפחות לזמן קצר.
יחס בווינר לניצחון איראן 3.75, לתיקו 3.15 ולניצחון ארה"ב 1.90
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו