כשמדברים על הכדורגל של ארה"ב חייבים להתחיל בגביע העולמי ב-1994. למען האמת, אין נקודת התחלה אחרת. שם, לדעת רבים, נולד ה-SOCCER. שם נדבקו בחיידק ילדים אמריקנים שנולדו כמה שנים קודם לכן.
"אני זוכר שברגע שראיתי את המונדיאל במו עיניי, אמרתי לאמא שלי שזה מה שאני רוצה לעשות בעתיד", סיפר גרהאם זוסי, שאכן רשם 55 הופעות במדים הלאומיים לפני שפרש ב-2017.
"הטורניר הזה פתח להרבה ילדים את העיניים בכל הקשור לכדורגל", הוסיף כריס וונדולובסקי, שכבש 11 שערים עבור הנבחרת האמריקנית בין השנים 2011 ל-2016. "גביע העולם ב 1994 הוא נקודת המפנה של הכדורגל בארה"ב", מבהיר בריאן סקיארטה, כתב הכדורגל של ASN, שכתבותיו מתפרסמות גם ב"ניו יורק טיימס".
"שנתיים אחרי המונדיאל הזה הוקמה ליגת ה-MLS, ובזכות המומנטום של הגביע העולמי הליגה שרדה התחלה לא פשוטה שאפשרה לה להגיע למקום המצוין שבו היא נמצאת היום".
אומרים שאם יש שחקן כדורגל אמריקני שמשחק בליגה הרביעית בנורבגיה - סקיארטה הוא כנראה העיתונאי היחיד שמכיר אותו ועוקב אחר מעלליו. אז לקראת הגביע העולמי ניסינו לברר יחד עם ידען הכדורגל האמריקני הזה מדוע אומת הספורט העצומה עדיין לא רשמה הצלחה משמעותית בכדורגל העולמי, ומדוע יש תחושה מסוימת שהיא חווה דעיכה?
תזכורת: בין 1990 ל-2014 נבחרת ארה"ב הופיעה בשבעה גביעי עולם ברצי פות, כאשר בארבעה מהם עברה את שלב הבתים וב-2002 נעצרה רק ברבע הגמר.
מדי פעם היא הצליחה לייצר את התחושה שתכף היא מיישרת קו עם עילית הכדורגל של אירופה ודרום אמריקה, אבל את מונדיאל 2018 ברוסיה היא ראתה מהבית כאשר סיימה במקום החמישי בבית המוקדמות של צפון ומרכז אמריקה, כשהיא מנצחת שלושה משחקים בלבד וצוברת 12 נקודות מתוך 30 אפשריות.
"אין ספק שהמוקדמות של 2018 היו כישלון אדיר", מודה סקיארטה, אבל גם ממהר לסייג: "היה שם גם הרבה מאוד חוסר מזל, ובעיקר דור שלם של שחקנים שהלך לאיבוד בגלל השימוש בשיטות עתיקות ומיושנות. השיטות החדשות התחילו לייצר שחקנים רק ב-2015, וכנראה זה לוקח זמן".
סקיארטה אומר דבר מעניין: "אנשים חשבו שאנחנו נהפוך לאימפריה רק כי אירחנו טורניר אחד, אבל זה תהליך רציני וארוך". ובאמת, כשהוכרז ב-1988 שארה"ב תארח את הגביע העולמי ב-1994, הכדורגל האמריקני לא היה קיים. זה הרגיש כל כך אבסורדי לקחת לשם את המונדיאל, עד שבתקשורת נכתב שלקיים מונדיאל בארה"ב זה כמו לקיים אליפות סקי באפריקה.
אין ספק שהאירוח מינף את הכדורגל ואת תרבות הכדורגל, אבל חשוב לזכור שלא פשוט להכניס ספורט חדש למדינה שגדושה בענפי ספורט פופולריים אחרים.
השלב השני בהתפתחות
"בתחילת הדרך הכדורגל לא היה מקובל פה", מזכיר סקיארטה, "יש ענפי ספורט רבים עם היסטוריה גדולה יותר, אבל הטעם של האמריקנים בספורט משתנה עם הזמן. מרוצי סוסים ואיגרוף היו מאוד פופולריים בשנות ה-50, ה-NBA וה-NHL לא היו במיינסטרים עד שנות ה-70 וה-80, וגם הסופרבול הראשון התקיים לעיני מעט צופים.
היום הכדורגל תופס את המקום המרכזי. הוא משו דר יותר, יש מאמנים טובים יותר וקבוצות נוער רציניות, והרבה עניין. אם ב-1994 היית אומר למישהו שבשנת 2022 תהיה בארה"ב ליגה עם 30 קבוצות, ממוצע צופים של 20,000 ומערכת שמייצאת שחקנים לאירופה - הוא היה מסכים שזאת הצלחה אדירה".
למעשה, מה שסקיארטה מנסה להגיד זה שה כדורגל האמריקני עבר בשנים האחרונות חילופי דורות. לא רק ברמת סגל השחקנים שיהפוך את הנבחרת הנוכחית לאחת הצעירות בטורניר, אלא ברמת המחשבה. "לא רק שהליגה שלנו צעירה, השיטות שלנו צעירות עוד יותר. קבוצות ה-MLS הקימו אקדמיות רק ב-2009, והן עדיין לומדות איך לנהל את זה. ליתר דיוק, אפשר לומר שהעידן המודרני של הליגה בכל הנושא של פיתוח שחקנים צעירים התחיל רק לפני עשור".
והעשור הזה, כפי שמדגיש סקיארטה, הניב לא מעט פירות: טיילר אדאמס וברנדן ארונסון (לידס יונייטד), ווסטון מקני (יובנטוס), ג'יו ריינה (דורטמונד) ואלפונסו דייויס (באיירן מינכן ונבחרת קנדה) הם כולם תוצרים של אקדמיות אמריקניות.
יש עוד רשימה ארוכה של שחקנים שיצאו מה MLS לאירופה. "האיכות שיש בכדורגל אדירה", מכריז סקיארטה, "אי אפשר להשוות את מה שהיה ב-2017, למה שיש היום. הכסף, המתקנים, המשאבים - הכל גדול יותר, ובא לידי ביטוי גם בסגירת הפערים מהליגה המקסיקנית".
לפי סקיארטה, מה שנראה בקטאר הוא תחילת השלב השני של התפתחות הכדורגל האמריקני. השלב הראשון היה ניסוי וטעייה, כעת שלב הסקת המסקנות: "אפילו שהנבחרת מגיעה עם סגל צעיר ועם מעט שאיפות, משהו טוב קורה בכדורגל שלנו, ואני מאמין שזה יהיה טוב יותר בעתיד".
אחרי הכישלון במוקדמות מונדיאל 2018 הגיע מאמן חדש, גרג ברהאלטר, שלקח על עצמו את המשימה לעשות את המעבר. הוא נפרד מהשחקנים הוותיקים שמייצגים את העבר, והביא צעירים שמייצגים את המודרניות. אמנם המוקדמות ומשחקי ההכנה האחרונים חשפו לא מעט בעיות, אבל בארה"ב מפנימים שיש מחיר לעונת מעבר.
"יש לנו נבחרת טובה עם הרבה שחקנים צעירים שיכולה להיות מאוד לא צפויה", מסכם סקיארטה, "במונדיאל 2026, שייערך אצלנו, אפשר יהיה לראות את התוצאות האמיתיות של התהליך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו