הייתם גדולים: חמש הופעות היורובאסקט הגדולות בהיסטוריה

כולנו ראינו והתפעלנו מהסל המרהיב של ניקולה יוקיץ' בניצחון של סרביה על יוון בשבוע שעבר. ואמנם, קרב בין שני זוכי MVP של ה־NBA במשחק שהוא דרבי בלקני - הוא חתיכת נקודה מכוננת בזמן. אבל זה לא שאנו מופתעים לראות סופרסטארים מהליגה הטובה בעולם מפארים סגלים של נבחרות אירופיות.

אך בזמן שאנו לוקחים דברים כאלה כמובנים מאליהם, זה ממש לא תמיד היה המצב. עד סוף שנות ה־80, ואף עמוק אל תוך ה־90, אליפות אירופה בכדורסל כמעט לא כללה שחקני NBA.

אז כשישבנו להרכיב את הרשימה של חמש הופעות היורובאסקט הטובות ביותר אי־פעם על ידי שחקן NBA, הספירה שלנו התחילה לפני פחות מ־30 שנה. זה לא אומר שזה היה קל. אבל הנקודה היא לא להעניק פה איזשהו תואר, אלא להיזכר בכדורסל עילאי. כזה שלא צריך לקום בשבילו באמצע הלילה. כזה שאפילו היה צריך לעבור את נבחרת ישראל בדרך.

דירק נוביצקי - גרמניה, 2005, מדליית כסף

מה עשה? ה־MVP של הטורניר, מלך הסלים (26.1), שני בריבאונד (10.6), שני בחסימות (1.9), ראשון בדקות (36.9), שיא ריבאונדים בטורניר (19 במשחק).

למה זה מיוחד? כי מלבדו לא היה בסגל גרמניה שחקן אחד שהיה נכנס לסגל של נבחרות כמו צרפת, יוון, או ספרד - אותה ספרד עמוסת הכוכבים שגרמניה גברה עליה 73:74 בחצי הגמר, כשדירק תופר 27 נקודות בדרך אל הגמר. שם, מול יוון בשיא שיאה, 23 של נוביצקי לא הספיקו כדי לתת פייט. ועדיין, סחב למדליית הכסף נבחרת שבלעדיו מסתפקת רק בהעפלה לטורניר.

אנדריי קירילנקו - רוסיה, 2007, מדליית זהב

מה עשה? ה־MVP של הטורניר, מקום חמישי בנקודות (18), שלישי בריבאונד (8.6), ראשון בחטיפות (2.2) ושלישי בחסימות (1.8).

למה זה מיוחד? ב־2005 הוא היה אדיר, אבל רוסיה סיימה רק שביעית. ואל הטורניר הזה היא אמנם הגיעה כנבחרת בכירה, אבל אף אחד לא האמין שהיא תוכל לחזור עם הזהב מטורניר שספרד האגדית מארחת. בחצי הגמר הוא קלע 29 בניצחון על ליטא, ובגמר זו היתה בעיקר תצוגה הגנתית היסטורית של הנבחרת של דייויד בלאט, מול ספרד, אצלה בבית, שנגמרה בניצחון 59:60, ותואר ראשון לרוסיה פוסט בריה"מ.

שארונאס מרצ'וליוניס - ליטא, 1995, מדליית כסף

מה עשה? ה־MVP של הטורניר, מלך הסלים (22.5), ורביעי באסיסטים (4.1 למשחק).

למה זה מיוחד? כי ליטא היתה נבחרת צעירה אחרי פירוק בריה"מ, שמייצגת מדינה קטנה עם אוכלוסייה של 3.6 מיליון אנשים באותו הזמן. ועדיין, עם סאבוניס - עדיין אדיר בגיל 31, שנייה לפני שהפך לרוקי הזקן של פורטלנד - השניים הובילו לניצחונות על אמא רוסיה ברבע הגמר, קרואטיה עמוסת הכוכבים בחצי (27 ממרצ'וליוניס), ולהפסד בגמר אדיר מול יוגוסלביה, עם 32 נקודות מהגארד הדינמי.

טוני פארקר - צרפת, 2013, מדליית זהב

מה עשה? ה־MVP של הטורניר, מלך הסלים (19).

למה זה מיוחד? כי אמנם צרפת היתה נבחרת עם הרבה שחקני NBA בסגל, ואחרי תקופה בה ציפו ממנה להגיע להישגים שכאלה והם כשלו… אבל בטורניר הזה טוני סוף־סוף לקח את הנבחרת על הגב. אמנם בגמר קלע רק 12, אבל את הגושפקנה לגדולתו קיבל עם תצוגה של 32 נקודות בניצחון בהארכה על ספרד בחצי.

פאו גאסול - ספרד, 2015, מדליית זהב

מה עשה? ה־MVP של הטורניר, מלך הסלים (25.6), שלישי בריבאונד (8.8), ראשון בחסימות (2.3).

למה זה מיוחד? כי בגיל 35, אחרי שספרד שלו זכתה כמעט בכל מדליה ותואר אפשריים, הוא עדיין בא לטורניר, ולא רק היה רמה מעל כולם. הפעם הוא גם היה רמה מעל הנבחרת שלו עצמו - שעדיין הייתה עם הסגל הכי נוצץ באירופה. 40 נקודות בניצחון על צרפת בחצי, בדרך ל־65 נקודות ו־23 ריבאונדים בפיינל פור, הן דומיננטיות מנצחת שכמותה הטורניר הזה עוד לא ראה. והסטנדרט שאנשים כמו יוקיץ' ויאניס אמורים לעמוד בו כדי לזכות במעמד דומה, לפחות בצד הזה של האטלנטי.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות