אייל ברקוביץ' הוא גבר־גבר, אבל סילבי ז'אן, הכדורגלנית הכי טובה שהיתה אי פעם במדינת ישראל, היא אגרסיבית. כך נוכחנו לגלות כשחברותיה לקבוצה בתוכנית הריאליטי שבה היא השתתפה כינו אותה "ספורטאית, אבל לא ספורטיבית". המאמן לא הצביע על התנהגות לא נאותה מצידה של ז'אן, שבסך הכל רצתה מאוד לנצח, אבל חברותיה לקבוצה כן. היא נפגעה מאוד, ואף אחת מהן לא יצאה להגנתה, כולל המאמן. יום למחרת אותו עליהום, סילבי כבר לא השתתפה במשימה, וגם אז כעסו עליה. הפעם בטענה שהיא פוגעת בקבוצה.
גם היום, שוב ושוב אנחנו רואים שכשגבר מתנהג בכוחניות או באסרטיביות, הוא זוכה למחמאות ולחיזוקים, ולכינויים כמו "ווינר" ו"קילר". אבל כשאישה מתנהגת באותה הצורה - פתאום זה לא נעים והופך אותה ל"אלימה", "אגרסיבית" או "מטילה אימה במגרש". המשפט האחרון, אגב, נשמע רע רק כשהוא בלשון נקבה, שכן "הוא מטיל אימה במגרש" נשמע כמו קדימון לסדרת דוקו בנטפליקס על מייקל ג'ורדן.
כנערה, תמיד שיחקתי לפי הכללים, ובו בזמן גם הייתי תחרותית מאוד. אלא שהסביבה לא תמיד קיבלה אותי. "אוף! פרנקל, למה את כזאת חזקה?!", זה משפט שחברה שלי אמרה לי "בצחוק" רגע לפני שדרכה עלי והותירה לי סימן כחול. וזו רק דוגמה אחת מני רבות לפידבקים שליליים ששבו והופנו כלפיי.
דניאל פרנקל בטור מיוחד ליום האישה, קרדיט: איגוד האתלטיקה
פעם שאלו אותי בכעס מדוע מכות הפתיחה שלי בכדורעף חזקות כל כך, והתעצבנו שאני מרחיקה את המקל במשחק "שלושה מקלות" באופן כזה שלא מאפשר ליתר הבנות לקפוץ. שמעתי גם משפטים כמו "לא כיף לשחק איתך", "את לא תמיד צריכה לרצות לנצח", "אם פרנקל משחקת אין טעם לשחק" ו"אפשר גם רק ליהנות, לכי תשחקי עם הבנים". וכשניצחתי את הבנים - קראו לי "סוסה". ולא, זו לא היתה מחמאה.
היו גם אנשים שלא חשבו כך, אבל הם עמדו מנגד ולא פצו פה. ואכן, היחס השלילי מצד הסביבה הרחיק אותי מהספורט, מה שהוביל אותי לבחור להתמקד בבלט. בזמנים ההם לא החזקתי עדיין בחלום להפוך לשיאנית ישראל, והמעבר היה קל. אבל כנראה, בתת־מודע, עשיתי זאת גם מכיוון שבלט נתפס כ"נשי" ורך יותר.
אבל האם "כוחניות" היא מילה שלילית? ומה עם "אסרטיביות", "נחישות" או "תחרותיות"? ומה אם מדובר באישה? מצד אחד, התרבות שלנו חותרת לשוויון, ומצד שני אנשים עדיין לא אוהבים לראות נשים כוחניות. כלומר, אנחנו רוצים שוויון, אבל בעדינות. ואכן, הביקורת הזו נגד נשים הישגיות וחדורות מטרה לא פוסקת. היא מגיעה גם לפוליטיקה, למקומות העבודה, למסכי הטלוויזיה ולהגשת תלונות במשטרה.
זה מומחש בצורה הטובה ביותר כשרואים כיצד אותה התנהגות בדיוק זוכה ליחס חיובי כשמדובר בגבר. כשפוליטיקאית מרימה את הקול - קוראים לה "בהמה". כשפוליטיקאי צועק בדיון סוער - הוא "ממחיש את הנקודה שלו טוב יותר". כשיש ברית נשים בתוכנית ריאליטי - זו בגידה, וקוראים למנהיגה "אישה רעה". אבל כשגבר משקר - זה מהלך אסטרטגי.
כמה תלונות נסגרו במשטרה כי המתלוננת לא היתה מספיק אסרטיבית כשדיברה עם היומנאי? זכורה לי ישיבה שבה הייתי האישה היחידה. כשהגברים דיברו בתקיפות, לא נשמע כלפיהם בדל של הערה. אבל כשאני דיברתי בתקיפות אמרו לי שאני לא צריכה להתרגש, וניסו להעביר נושא.
למעשה, הגיע הזמן שלא ניבהל עוד מנשים אסרטיביות ונחושות, כי אלו הנשים שישנו את העולם. בואו לא נפסיד את אותן נערות כישרוניות, נפסיק לעודד את הסביבה העוינת ונתחיל לעודד את ההישגיות, את הכוח ואת היכולות של מי שעשויה להיות התקווה האולימפית הבאה של ישראל, או לעמוד בראש הממשלה יום אחד.
בסוף חזרתי לספורט, בגיל 19. שבתי לקפוץ, ושחררתי את מה שתמיד היה בי. אחרי שקבעתי שיאים ישראליים חדשים בקפיצה לגובה, כבר לא קראו לי "תחרותית" ו"אגרסיבית", אלא "הישגית" ו"נחושה". מותר לנשים להיות כוחניות. לגברים אין מונופול על כוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו