לינוי אשרם לא שברה את תקרת הזכוכית, היא ניפצה אותה!

אני בוכה על המקלדת. זו זכות אדירה מבחינתי לכתוב את המילים האלה. לינוי אשרם, האלופה האולימפית בהתעמלות אומנותית, לא שברה את תקרת הזכוכית בענף הקשה מכולם. היא ניפצה אותה לרסיסים!

הספורטאית מראשון לציון, חניכתה של המאמנת איילת זוסמן, עשתה את הבלתי יאומן שזכתה בזהב האולימפי בענף שהמקום הגבוה בפודיום היה שמור בו עד היום באולימפיאדות ובאליפויות העולם למתעמלות מברית המועצות. רוסיה שלטה בהתעמלות האומנותית ביד רמה עד היום גם על המשטח וגם בפוליטיקת השיפוט. ולכן, לראות ספורטאית מישראל הקטנה עושה את ההישג הענק הוא רגע ספורטיבי היסטורי בעבור ישראל ורגע מכונן בענף הסיזיפי, שהספורטאיות בו מתאמנות מדי יום מבוקר עד לילה.

לאורך כל התחרות שמרה לינוי אשרם ביציבות על המקום הראשון, דבר מדהים בפני עצמו. היא הציגה תרגילים ברמת קושי גבוה ביותר, שאפשרו לה ניקוד בונוס ונחשבים לתרגילי "ריסק" – בתרגום לעברית תרגילי סיכון. המהירות של אשרם על המשטח, האלמנטים האקרובטיים שביצעה תוך כדי שהמכשירים נמצאים מטרים מעליה באוויר ותפיסתם מעבר לטווח ראייתה ולא רק עם הידיים הקנו לה ציונים גבוהים, שהתעלו גם מעל לנפילה דרמתית שהיתה שם בתרגיל במכשיר הסרט, שהיה האחרון מבין הארבעה.

מעבר להיבט הטכני, גם העובדה שאשרם תיאטרלית מאוד בהופעתה זיכתה אותה בציונים מצוינים. שיטת הניקוד בענף השתנתה בשנים האחרונות וכיום היא מקדשת גם את אלמנט "השואו" מעבר לביצועים טכניים בלבד. דבר שהפך ליתרון בעבור אשרם הכריזמטית.

הדקות שבהן עמדו כל המתחרות על המשטח ולינוי אשרם ויריבתה הרוסיה דינה אברינה חיכו לראות מי מהן תזכה בזהב, היו אחד מרגעי הספורט האולימפיים המותחים בכל הזמנים. גם השופטות ידעו היטב שהן מכריעות רגע היסטורי בהתעמלות האומנותית. אך גם הערעור שהוגש ע"י רוסיה לא עזר לאברינה 3 פעמים אלופת העולם, שהיתה מועמדת לזהב, ונותרה מאוכזבת מדלית הכסף והמומה מההישג של אשרם.

כספורטאית לשעבר, יש בי הערכה גדולה לענף ההתעמלות האומנותית. הוא נראה נוצץ מבחוץ, אך מלא בים של דמעות, כאב ופוליטיקה מבפנים. גם למתעמלת ניקול זליקמן, חניכתה של אלה סמופלוב, מגיע שאפו גדול. זליקמן הצליחה לשחזר את הישג השיא של ספורטאית ישראלית עד היום, אותו קבעה המתעמלת נטע ריבקין בלונדון 2012, ששימשה היום פרשנית בשידור האליפות מטוקיו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כשהיא לבושה בצבעי הדגל ומתחרה לצלילי השיר "הבה נגילה", חתמה אשרם שבת בלתי נשכחת במדינת ישראל ועם שירת התקווה הפכה לספורטאית הישראלית הראשונה בכל הזמנים שזוכה במדליית זהב אולימפית. הבת שלי שאלה אותי למה אני בוכה. איך מסבירים לילדה בת 5 במילים פשוטות שמדינה שמציאות בה מתרכזת בקורונה, במלחמות, בתאונות ובמערכות בחירות ראויה לקבל גם רגעים של אושר, ולינוי אשרם העניקה לי ולעוד לבבות בישראל את זריקת האושר המיוחלת הזו. תודה לך לינוי היקרה!