אור אדום נדלק כבר בקיץ שעבר כאשר נבחרת צרפת הודחה בשלבים המוקדמים באליפות העולם. שנה לאחר מכן צרפת עלולה לרשום כישלון נוסף אם תודח על ידי קנדה כבר ברבע הגמר של טורניר הכדורסל האולימפי הביתי. לאור היכולת הנוכחית של שתי הנבחרות, הסיכוי לכך ריאלי ביותר.
בזמן שקנדה מציגה יכולת מרשימה, צרפת נראית רע מאוד. למעשה היא כבר היתה קרובה לעוף מהטורניר אלמלא פעולה מצוינת של מתיאו שטראזל במשחק מול יפן. במשחק זה, צרפת עמדה בפני הפסד סנסציוני, אך טעות גדולה של היפנים שביצעו עבירה על שטראזל בזמן שקלע שלשה, העניקה לו זריקת עונשין נוספת. במהלך זה של ארבע נקודות, שטראזל כפה הארכה בה צרפת ניצחה. גם בשני המשחקים הנוספים בשלב המוקדם, הנבחרת המארחת לא הרשימה: היא ניצחה את ברזיל בקושי רב והובסה על ידי גרמניה.
למרות הכישלון בקיץ שעבר, בצרפת היו אופטימיים לקראת הטורניר האולימפי, בעיקר משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא הביתיות – צרפת מארחת את הטורניר על אדמתה, מה שמקנה לה יתרון מסוים. הסיבה השנייה היא ויקטור וומבניאמה שלא היה בנבחרת בקיץ שעבר והצטרף לקראת הטורניר הנוכחי. בצרפת קיוו שוומבניאמה שנחשב לאחד השחקנים המוכשרים והטובים בעולם, יביא את השינוי המיוחל, אבל עד עכשיו תקוותיהם התבדו.
אווירה עכורה
על אף אותו כישלון בקיץ הקודם, בצרפת החליטו להמשיך עם המאמן וינסנט קולה שהיה בנבחרת מאז 2009 והוביל אותה לפודיום כמעט בכל טורניר. ההחלטה להמשיך עם קולה נעשתה לאור הישגי העבר, אך השאלה היא אם זה לא היה שנה אחת יותר מדי. עד כה, הנבחרת לא מצליחה להראות את הפוטנציאל שלה והמאמן קולה מתקשה למצוא את ההרכבים והציוותים הנכונים, במיוחד בעמדת הרכז. צרפת היא נבחרת בעלת מאגר שחקנים בלתי נגמר, אך מאז שתומא הרטל הורחק מהנבחרת לאחר שעבר לשחק ברוסיה, היא מתקשה למצוא רכז דומיננטי שייקח פיקוד על המגרש.
בעמדת הרכז מציבה צרפת את אנדרו אלביסי, שחקן יורוקאפ בגראן קנאריה, את שטראזל הצעיר, את פרנק ניליקינה שלא מצליח להתעלות, ואת ננדו דה קולו הוותיק שנמצא בירידה גדולה. בשורה התחתונה, אין בנבחרת רכז דומיננטי שיכול להוביל את הקבוצה, וזהו אחד הגורמים המרכזיים לכישלונה של צרפת בשני הקיצים האחרונים.
בנוסף, הגארד אוון פורנייה, שחקן NBA ותיק שהוביל את הנבחרת שנים רבות, לא נמצא בכושר טוב והקו האחורי של צרפת נראה רע. פורנייה גם עורר בעיות בנבחרת עם אמירה על כך שהקבוצה משחקת "כדורסל של שנת 1990", מה שהגביר את המתח בנבחרת. המאמן קולה הגיב בתקיפות על דברי השחקן, אך האווירה בנבחרת כבר עכורה.
כאשר צרפת עולה לשחק עם קו קדמי הכולל את וומבניאמה ורודי גובר, היא נראית על הנייר בלתי עצירה. אך בפועל, יש קושי בשילוב של השניים. וומבי, למרות שהוא מצטיין במספרים ומוביל את הנבחרת בנקודות, אסיסטים ומדד, לא מצליח לסחוב את הנבחרת לבד. גם הוא מושפע מהיכולת הכללית של חבריו ובעיקר מהחולשה של הגארדים.
אם כל זה לא מספיק, היריבה ברבע הגמר היא נבחרת מרשימה מאוד. באליפות העולם הקנדים הביסו את צרפת בהפרש של 30 נקודות. עם זאת, יש לזכור שצרפת עדיין מחזיקה בהרבה כלים, כישרון ועומק, ויתרון הביתיות עשוי לסייע לה. ניצחון ברבע הגמר יכול לשנות את כל התמונה ולהפוך את הטורניר המאכזב לתחילתה של הצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו