בעיר השלישית בגודלה באיחוד האמירויות, שארג'ה, תיפתח היום אליפות העולם בסקייטבורד בתחרות הקריטריון הראשונה למשחקים האולימפיים. בין מאות המשתתפים תהיה זאת הפעם הראשונה שתיקח חלק גם נבחרת ישראל, כששבעת המשתתפים בכחול־לבן ירצו להראות את היכולות שלהם על הבמה הגדולה ביותר בענף שנמצא בתוכנית האולימפית בפעם השנייה ברציפות.
ים בכר בן ה־21 נולד וגדל בגבעתיים, והחל לרכוב על סקייטבורד כבר בגיל 4 כשדוד שלו קנה לו את הסקייט הראשון. בין כדורגל, גלישה וסקייטבורד, הוא בחר בסופו של דבר להתמקד בענף האחרון שבו הוא הרגיש הכי מצליח.
בגיל 14 היתה זאת הפעם הראשונה שבה ניצח באליפות ישראל, ושנה מאוחר יותר טס בפעם הראשונה לאליפות אסיה, שם הגיע לגמר ודורג בסופו של דבר במקום השביעי. מאז, הוא ניצח באליפות ישראל 8 פעמים, ובתחרות האחרונה בריו הוא סיים שלישי מבין האירופאים.
מה מיוחד כל כך בענף?
"זה משהו שאי אפשר להסביר, כל אחד לוקח את זה אחרת. מצד אחד בשבילי זה שקט נפשי - גם אם עובר עלי יום שחור, אני פשוט יכול לעזוב הכל ולרכוב במשך 4-3 שעות, והיום שלי משתנה ככה ב־180 מעלות. זה הדבר הכי מדהים וטהור שיש לי בחיים.
"עברתי תקופה קשה מאוד בסביבות כיתה י"א, ואני לא יודע איפה הייתי היום אם הסקייטבורד לא היה לידי. היו לי בעיות רגשיות, וזה היה מקום המפלט שלי. סיימתי בית ספר ואז עד 12 בלילה הייתי רוכב. אפשר להגיד שזה הציל את החיים שלי".
זה ענף מסוכן?
"זה ענף מאוד מסוכן, אבל אני מאמין שבכל ענף יש את הסיכונים שלו. בכדורגל יכולים לשבור לך את הרגל עם גליץ'. באימונים ובתחרויות אני משתדל לרכוב עם קסדה, וזה נותן לי ביטחון".
מתי זה נהיה רציני?
"כשהייתי בכיתה ט' הייתי צריך לקבל החלטה מה אני רוצה לעשות. אי אפשר לנסות להיות הכי טוב בכל ענף ספורט, זה על סף הבלתי אפשרי, אז הלכתי על הסקייטבורד בכל הכוח. היה בו את כל מה שחיפשתי. כשיש טריק שאתה לא מצליח ומנסה אותו כמה שעות, ברגע שאתה מצליח - קשה לבטא את ההרגשה במילים. לקבל את ההחלטה היה ממש לא קל, והנה אני היום, כמעט שמונה שנים אחרי זה ויכול להגיד שאני במקום שאפילו לא חלמתי עליו".
איך הרגשת כשהענף נכנס לאולימפיאדה?
"זה היה מאוד מרגש כי אני בן אדם מאוד תחרותי. רציתי שייקחו אותי ברצינות, יש סטיגמה שזה ענף לילדים. זו פשוט הרגשה מטורפת שספורט שאתה מקדיש לו את כל החיים מקבל כזאת הכרה. אני בקשר עם הוועד האולימפי, והם מאוד תומכים ועוזרים, וגם יש לי ספונסרים שנותנים לי ראש שקט להתאמן".
אז החלום הגדול להגיע לאולימפיאדה?
"החלום הגדול להביא מדליה באולימפיאדה, אני לא חושב שזה כל כך מופרך. יש לי עוד הרבה עבודה קשה כדי להגיע לשם, אבל קודם אני רוצה להגיע לשם ואני מאמין שאעשה את זה".
עוד לפני זה יש את אליפות העולם. מה נראה שם?
"יש התרגשות מטורפת לקראת אירוע כזה גדול, זאת אליפות העולם הראשונה שיוצאת אליה נבחרת. יש לנו נבחרת חזקה עם צעירים שהם סקייטרים ברמה גבוהה מאוד. אני מקווה לסיים בין 16 הראשונים כדי לצבור ניקוד חשוב לקראת האולימפיאדה".
כאמור, אליפות העולם תצא היום לדרך עם שבעה ספורטאים ישראלים. ארבעה מהם - יעקב טראל, שניר כובשי, דור אבוחצירה ושון רוזנצוויג שעלה לארץ מארגנטינה - ישתתפו בתחרויות Street Skate במסלול המכיל אלמנטים ברחוב.
כמו כן, שלושה ספורטאים נוספים - בכר, מוטי איוונצ'נקו ונציגת הנשים היחידה, שני פז - יתחרו בשבוע הבא בתחום ה־Parks, המורכב מרמפות, פולים (בריכות ריקות) והרבה איירים (קפיצות באוויר). את הנבחרת מלווים המאמן אלמוג פרום והמנהל המקצועי של הענף אבי לוזיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו