שבוע לאחר שמרימת המשקולות פאריסה ג'הנפקריאן נמלטה מהמשטר האיסלאמי הנוקשה במדינה כדי להתחיל חיים חדשים בגרמניה, האיראנית התראיינה לראשונה וסיפקה הסברים על המהלך.
"לא הייתה לנו תמיכה כספית מהפדרציה שלנו והם לא נתנו להשיג ספונסר", אמרה ג'הנפקריאן ל- insidethegames ממקום מושבה החדש. "אני מחפשת מעמד של פליטה ומקווה להחליף אזרחות ולהתחרות עבור גרמניה".
#Iran's two best female weightlifters have fled the country and will seek political asylum in #Germany. Parisa Jahanfekrian says she is from the "repressed, forgotten part" of Iranian society - its womenhttps://t.co/iKvtdHdM30 #WomenInSport #Weightlifting #ParisaJahanfekrian
— insidethegames (@insidethegames) May 16, 2022
"היעדר התמיכה הכספית, חוסר הכבוד והאפליה נגד נשים גרמו לי להחליט לעזוב את ארצי", אמרה. "לנבחרת הגברים משלמים משכורות חודשיות, אבל בשלוש שנים בנבחרת שילמו לי 30 דולר שלוש פעמים בלבד".
"באמת, זה כל מה שניתן לי, וזה היה רק כדי שהפדרציה תוכל לספר לתקשורת שהם שילמו לספורטאיות.כשהעפלתי לאולימפיאדה הייתי צריכה לקבל מענק משלושה ארגונים - הפדרציה הלאומית להרמת משקולות, הוועד האולימפי הלאומי ומשרד הספורט והנוער. רק המשרד שילם לי, והאחרים סירבו למרות שאמרו שהם ישלמו".
"הייתי צריכה לעבוד כמאמנת כושר כדי להתפרנס, וכשהלכנו למחנה האימונים הלאומי לא יכולתי לעבוד אז נאלצתי לחיות מהחסכונות שלי. התנאים שנאלצנו לסבול לאימונים היו איומים, עם מתקנים גרועים מאוד אפילו במחנות הנבחרת. נאסר עלינו לפרסם סרטוני מדיה חברתית ממחנה הנבחרת, כדי שאנשים לא יראו את התנאים. וכמובן שמרימות משקולות איראניות אינן רשאיות לקיים ראיונות עם תקשורת זרה".
באשר לאפליה הוספיה ג'הנפקריאן, בת ה- 27: "יש חוסר כסף וחוסר ניהול. אין ליגת הרמת משקולות לנשים, אבל יש לגברים. כשיש לנו תחרויות התקשורת לא מדווחת עליהן, הטלוויזיה לא מציגה אותן, אבל הן מדווחות על הdרים".
ג'הנפקריאן, שהיתה צריכה להיות מרימת המשקולות הראשונה מאיראן שהתחרתה בשנה שעברה במשחקים האולימפיים, אך נאלצה להישאר בבית בגלל פציעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו