לאט לאט ובזהירות: בית"ר ירושלים ונוף הגליל הראו סימני חיים

1.כמו שתמיד ידענו והתחדד שבעתיים בימי הקורונה, אין תוחלת לכדורגל מקצועני ללא קהל. קברניטי ההתאחדות והדיינים בבית הדין השיתו עונש של משחק ללא קהל לבית"ר ירושלים. ההסבר היחיד שאני יכול לתת לעונש כזה הוא שהאנשים שנתנו אותו לא אוהבים את הענף ורוצים בנפילתו.

אם זו היתה האופציה היחיד של הדיינים ואם בהתאחדות לא טורחים לשנות את מנגנוני הענישה אחרי השנתיים שעברנו (לדוגמא - תרומת ההכנסות מהמשחק לארגוני צדקה, כניסה לנשים ולילדים בלבד, העברת המשחק למגרש אחר ואולי רחמנא ליצלן, לתפוס את מי שבאמת מתפרע, להענישו בחומרה ולהפסיק עם עונשים קולקטיביים), אני לא מוצא לזה הסבר אחר.

היה גם כדורגל בטדי ואפילו לא רע בכלללמרות תנאי הפתיחה. בית"ר המוכה והחבולה, בתקופה הזויה במיוחד אפילו בסטנדרטים הגבוהים שלה (על קצה המזלג - השבוע אימנו אותה שלושה מאמנים, פוטרו זרים והגיע מאמן, שחקן עבר גדול של המועדון, שעד לא מזמן היה פרסונה נון גרטה בבית וגן בגלל שעזב ליריבה הגדולה מכולן), אירחה את נוף גליל של שי ברדה שהפכה את הסגל בחלון ינואר והגיעה אחרי ניצחון קריטי על מכבי פ"ת.

ברדה סידר יפה את נוף גליל שמשחקת עם הרבה ביטחון ורעיונות התקפיים יפים וחילופי מקום חכמים תוך כדי משחק בין שחקני ההתקפה ושתי הקבוצות יכולות לצאת מעודדות כי הן הראו שיש עם מי לעבוד כדי להישאר בליגה. בית"ר הראתה סימני חיים לראשונה מאז חודש נובמבר ונוף הגליל משתפרת. אחרי שני המחזורים האחרונים זה די ברור - הקרב נגד הירידה יהיה הרבה יותר צמוד מהקרב על האליפות ויוכרע על הבאזר. מארבע, תצאנה רק שתיים.

2.בני לם ורוני לוי גדלו במכבי נתניה. אחד כיכב בשנים של נתניה ועוד 15, השני הצטרף אליו לקראת סיום הקריירה אבל את שנותיו הגדולות עשה בעיקר במכבי חיפה (ובדרך גם זכה באליפות בלתי נשכחת בבני יהודה). שניהם זכו באליפויות מרשימות עם הנוער של מכבי חיפה, אבל פה מסתיים הדמיון. לוי התחיל בסערה את קריירת הבוגרים עם שלוש אליפויות ברצף. לם נכשל בניסיונו הראשון בבוגרים באמצע שנות ה־90 ומאז עבד במחלקות הנוער והעונה קיבל הזדמנות שניה בקבוצת נעוריו.

לם, שבאפריל יחגוג 63, היה מזוהה בעיקר עם התלהבות, תשוקה לכדורגל וקצת פחות טקטיקה. סטיגמות לחוד והחיים עצמם לחוד. לם הראה שיש לו גם מכל מה שאומרים עליו, אבל גם הרבה מעבר. נתניה הגיעה לטרנר, שיחקה לפני קהל שמשווע שנים לכדורגל יפה לעין והראתה ללוי איך משחקים התקפה.

לוי מנגד, שוב הראה קבוצה מסודרת בהגנה, אבל לא מאומנת התקפית, לא מאומנת בלחץ וחסרה יצירתיות. קשה לראות סיום חיובי לרומן הזה. חומר השחקנים של ב"ש דורש מאמן אמיץ, פתוח מחשבתית, עם רעיונות חדשים, או במילים אחרות - הקהל האדום רוצה בני לם משלו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות