"סיכה שמפוצצת את הבלון ועושה צחוק"

לא להאמין, אבל "בובה של לילה" חוגגת כבר עשר שנים על המסך. עבור רבים זו תוכנית הספורט היחידה שהם רואים - מדובר בפליטי הרחוב הספורטיבי־הישראלי, שאמרו נואש וזפזפו לעולמות אחרים. אבל אז הגיעה בובה אחת בודדת של אבי לוזון בתוכנית הבכורה, שהפכה מאזוטריה למעבדת ניסויים לחוש הטעם שלנו, עד שהיתה למפלצת - תיאטרון בובות שלם ומושלם, שרבבות צופים לא יכולים בלעדיו. התוכנית הזו גרמה גם לפליטים לשוב מערוצי האקטואליה לשעה אחת מזוקקת, לראות את כל מה שגרם להם לברוח מלכתחילה.

על המסך יש את הפנים המוכרות של ההוגה, היוצר והעורך הראשי של "בובה", אלון בן דוד. בן דוד חי היום בצרפת עם אשתו אלינור, שהיא נספחת התרבות של ישראל בפריז, וגם יצר את הסדרה הנספח, שמספרת סיפור חייה של משפחתו בצרפת. מה שאומר שכל שבועיים, לקראת פרק נוסף של בובה, בן דוד היה נוחת בארץ ונכנס עם הצוות ליום צילום של 10-12 שעות.

לידו יושב דרך קבע כוכב כדורגל כאורח, שהאווירה המטורפת באולפן מאפשרת לבדרנים מליגת העל - אלי יצפאן, אסי ישראלוף, שלום מיכאלשווילי, מיקו ג'מאל וירון ברלד - להסתלבט על חשבונו כפי ששום פרשן לא היה מעז לעשות לו "באזרחות".

ויש כמובן את הבובות, דמויות שהן ערש הציווילזציה של הכדורגל הישראלי: מאיר איינשטיין ז"ל, שדמותו אופסנה לצערנו, אבי לוזון, אלי אוחנה, שייע פייגנבוים, שלמה שרף, ג'ימי טורק ומוטי חביב. העובדה ששני האחרונים הם בכלל צוות שידור של צ'רלטון, המתחרה בערוץ הספורט - הבית של "בובה של לילה" - לא משנה, כי בתוכנית הזאת רואים בהם חלק מהז'אנר שחוצה מגזרים וערוצים.

זה התחיל עם בובה אחת

המנוע של התוכנית - שבלעדיו שום דבר לא היה זז - הם הכותבים ארנון וייס (40), אדר מירום (38) ועמרי עמית (43), כולם נשואים פלוס. קילומטראז' של תסריטים לא חסר להם. וייס הוא בין הכותבים של "קופה ראשית", וגם כתב ל"ארץ נהדרת" ו"מועדון לילה". מירום עבד עם ליאור שליין ב"גב האומה" וב"ארץ נהדרת", ועמרי עובד לצידו כבר 14 שנה, אחרי שברח מעולם עריכת הדין.

איפה הכל התחיל? בפינה שיווקית של הטוטו בערוץ הספורט, "החיים על פי שוקו", שבה בן דוד שיתף פעולה עם ג'מאל. וייס נזכר שקיבל טלפון מהסטנדאפיסט אסף יצחקי, שהציע לו לפגוש את בן דוד ולדבר על תוכנית ספורט כלשהי. "באנו וראינו שיש בובה של לוזון. זהו. בובה אחת. חשבנו לעשות פיילוט עם בדיחות על לוזון, כשאריק זאבי, חבר של בן דוד, יהיה אורח באולפן יחד עם שאול הנמוך מהתוכנית של אבי ביטר, שבא לעשות דמות של פסיכולוג נבחרת ישראל. זה עבר את מנהל התוכניות תומר תורג'מן, שאהב וראה את הפוטנציאל. רגע לפני התוכנית לוזון איכשהו ראה את הבובה שלו עם החליפה, ולא ממש התלהב אבל אמר 'לפחות תחליפו לדולצ'ה וגבאנה'".

בתוכנית הרביעית הגיעה בובה חדשה - של שליימה שרף. זה היה קטע ענק, כי שלחו את שלמה עצמו למקום שבו יצקו את הבובות, והוא איבד את ההכרה לכמה שניות כשהלבישו עליו את היציקה. "אחרי התוכנית השנייה היה בחדשות שפרוספר אזגי ברח מהמשטרה ונעצר שיכור. אמרנו שחייבים להתייחס אבל לא היה לנו תקציב, ותורג'מן שפעל עם הרבה רגש זרם איתנו ואישר לנו להביא את אסי שישחק גם את אזגי. החיקוי הזה הדליק את התוכנית. בתוך שבוע היא הגיעה לעשרות אלפי ואפילו למאות אלפי צפיות".

העונה הראשונה היתה בוסרית, והתחברו אליה בעיקר עכברי כדורגל, ככה שהיה צריך להביא לאולפן קהל ולשלם לו, ובן דוד היה יושב איתם כדי להדליק אותם. היום, כשמחליפים שלושה פאנלים כל תוכנית, מגיעים לאולפן הקטן בערוץ שלושה סטים של 50 צופים כל פעם, והכל מפוצץ.

ואז גם אלי יצפאן הצטרף.

וייס: "יצפאן הצטרף רק כי הנהג שלו אמר לו שיש תוכנית מצחיקה בטלוויזיה. הוא הכי לא מחובר לספורט. גם אם יעברו מולו ברחוב מסי ומיקי ברקוביץ' הוא לא יזהה אותם. אתה זוכר שהיו הבעלים של בית"ר אדלר ולוין? הוא חיקה אחד מהם יחד עם אסי, בלי לדעת מי נגד מי. אחר כך נתנו לו לעשות חיקוי של אביגיל שרעבי, ואז הוא נדלק והתפרע".

עמית: "הכוח של יצפאן שהוא זורם עד הסוף, כי לא אכפת לו ולא מעניין אותו כלום. הוא לא חבר ולא מחויב לאף אחד בספורט".

"ניב ברקוביץ' חתם בנס ציונה בגללנו"

את שתי העונות הראשונות כתבו וייס ובן דוד בחצר הבית של האחרון, בתוך מחסן. הם כתבו במקביל ל"ארץ נהדרת", נזכר וייס: "אלי הציע לעבוד ברבע כסף מ'ארץ נהדרת' אבל אי אפשר היה להגיד לו 'לא', אחרת הוא אוכל לך את הראש כמו ביבי למנכ"ל פייזר. בדיוק נולדה בתי הבכורה, אבל אני מוצא את עצמי על מזרן בבית של אלי ואשתו, כי צריך לגמור טקסט".

אחרי שתי עונות של "בובה של מדינה" בערוץ 10, וייס, מירום ועמית חברו שוב לבן דוד. לשאלה איך עבד סיעור המוחות ביניהם עונה מירום: "למשל צריך חיקוי של מיכאל וינסנדט? (פרשן הערוץ; א"פ), אז הוא בא לחדר ומלמד את אסי איך עושים את עצמו. או לדוגמה משה פרימו; יצפאן ישב בחדר האיפור, ופרימו נכנס מרוגש ואומר לו: 'אתה לא מבין איך אמא שלי מאושרת שאתה עושה אותי. זה כבוד גדול עבורי'. אז יצפאן מסתובב אלי ושואל: 'מי זה?'. הוא לא מכיר הרי אף אחד, והוא גם ראה את פרימו רק בווידאו, שם הוא היה יותר מלא. ככה למעשה אנחנו מפצחים כל דמות ביחד, בונים בנקים של בדיחות בשבילה ושרשור פאנצ'ים, ואז עושים קישורים דרך ההנחיה של אלי".

איך עומדים בלחץ של זמן בתוכנית שנמצאת קרוב מאוד לסיום מחזור למשל או למשחק אליפות?

עומרי: "במחזור האחרון של האליפות הראשונה של ב"ש, הם היו חייבים לנצח את סכנין. כתבנו שני תסריטים: שהם אלופים ושמכבי ת"א אלופה".

וייס: "והיה את סוף העונה עכשיו. היתה לנו תוכנית כתובה, כי חיפה צריכה לנצח בקריית שמונה והיא אלופה, ואז בזמן פציעות קריית שמונה עושה 1:1, והלכה לנו התוכנית. היינו בטירוף כי היה צריך לשנות הכל...".

אילו דמויות הן הפופולריות?

וייס: "רז זהבי. שנתיים התלבטנו אם לעשות אותו, כי הוא לא היה מוכר והביא ב'ריאדה אל־חמיסה' סיפורים על כבשי תקיפה ליד ספסל המאמן, או על קרב כריות כששחקני בני ממב"ע הגיעו בפעם ראשונה בחיים שלהם למלון לקראת הגביע. הוא דמות מצחיקה עם שפה משלה ומבין תקשורת".
החיקויים שדרגו אותם.

עמרי: "רז, פרימו? זה עשה להם רק טוב. לתוכנית יש אנרגיה משלה, ולהיות חלק ממנה זה תו תקן. ניר ברקוביץ' חתם בנס ציונה רק בגללנו, מפני שזו היתה בדיחה בתוכנית".

מה עם יצפאן, שעושה את יענקל'ה שחר וקורע את החליפה?

מירום: "זה טריק של יצפאן. הוא גאון מדהים, שלא יכול להישאר באולפן הרבה שעות, ולכן הכל זה טייק אחד. הוא קורע את החליפה, ואז אין לנו אפשרות לצלם שוב. גם כשהוא עושה את פיני גרשון ומקשקש על הפנים שלו. לך תוריד את הקשקוש הזה מהפנים ותצלם שוב".

"אזגי היה בוכה ששכחנו אותו"

מאיפה הגיע הווסחאב של אזגי?

וייס: "זו בכלל לא מילה של אזגי. כשכתבנו פעם ראשונה לאסי, הוא אמר שחסרה מילה שמזקקת את הדמות. אז מצאנו ווסחאב, שזה לעשות שמח. פרוספר השתגע מהדמות. אם היתה תוכנית שהוא לא הופיע, היה מצלצל לבכות לנו ששכחנו אותו".

אליו ניקזתם את כל הגסויות: גזעני, הומופוב, קוקסינל.

וייס: "היום לא היינו כותבים ככה, אבל הלו, העולם של הכדורגל פה הוא גס, נמוך, הומופובי וגזעני".

והדמות של ברק אברמוב?

וייס: "זאת דמות שנראית שכל רגע היא בורחת מפה על יאכטה. שמנו את משקפי השמש, וזה התחבר. ברק מת על הקטע הזה של 'האבוקאטו'".

מי ביקש להוריד את הדמות שלו?

וייס: "ארז אדלשטיין למשל לא אהב את הדמות שלו, והוא לא היחיד. אנשים התלוננו אבל לא ביקשו שנוריד את הדמות, אלא טענו שהגזמנו".

וכשאתם נכנסים במגישים ובפרשנים של הערוץ? אתם רואים אחר כך את הפרצוף שלהם במסדרונות.

וייס: "בגדול הם מפרגנים, כי מה זה 'בובה של לילה'? זו סיכה שמפוצצת את הבלון ועושה צחוק מהפומפוזיות. בוני גינזבורג מסביר ואלי גוטמן מזיז מגנטים, והם יושבים שם בחליפות ומשדרים מקריית שמונה, ובראש הכותרות בחדשות הספורט: ניסו קפילוטו חתם בהפועל חיפה".

על מה אתם הכי גאים?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

וייס: "שבסוף אנחנו עושים ב־12 בלילה תוכנית עם קאסט מכובד. הכי כיף שכולם מדברים על זה, אבל אין כמו סוף יום צילום, כשיצפאן נכנס לג'יפ המפואר שלו ונעלם, ולאלי, ששכח לכבות פנסים, הלך המצבר, ואנחנו לבד ברחוב מחפשים מישהו עם כבלים. ממש הוליווד".