רציתי להתחיל לכתוב על כדורגל, על ההצגה הטקטית של אבוקסיס, היכולת המופלאה של ירדן שועה והאווירה המדהימה ביציעים לפני המשחק, אבל כל אלו ירדו לטמיון בגלל האירועים המבישים והמבזים שהתרחשו בסיום המשחק.
מקרים של פריצת קהל למגרש לאחר זכייה בתואר זה לא דבר נדיר. רק ביום ראשון, באצטדיון האיתיחאד, פרצו אוהדי סיטי למגרש עם שריקת הסיום. כוחות האבטחה נתנו להם לחגוג במשך מספר דקות ואז פינו אותם מהמגרש וקיימו את טקס ההנפה כשהאוהדים חזרו למקומם ביציע וכיבדו את עצמם, את קבוצתם, את המכובדים שהעניקו את המדליות והגביע והכי חשוב - את השחקנים שלהם.
**
המקרה של אוהדי בית"ר הוא מקרה שונה. הם כבר פונו מכר הדשא אחרי שפרצו למגרש עם שריקת הסיום, אבל זה כנראה לא הספיק להם. הם שוב פרצו בהמוניהם למגרש ופשוט פוצצו את טקס הענקת הגביע ומנעו מהקפטן שלהם, אופיר קריאף, להגשים חלום שכל שחקן כדורגל חולם עליו, בטח שחקן בית, מהיום שהוא מתחיל לבעוט בכדור, לקבל את הגביע מהנשיא ולהניף אותו מול הקהל כשכל חבריו חוגגים איתו.
לביזיון הזה אבות רבים. ההתאחדות לכדורגל, שהייתה אחראית על ארגון גמר הגביע וכשלה בכל פרמטר ועוד הרשתה לעצמה לעקוץ בטוויטר את אלונה ברקת ששאלה מי אחראי לביזיון. אוהדי בית"ר ירושלים, שבטוחים שהם מעל החוק, שהכל מותר להם וחירבו את היום הכי משמח של קבוצתם ב-14 השנים האחרונות. ואם אלך יותר רחוק, מדינת ישראל, שספורט לא באמת מעניין אותה (אלא אם כן הוא מביא הישגים בין לאומיים), היא לא עושה כלום כדי למנוע מקרי אלימות וגזענות בספורט ולא נותנת כלים למשטרה כדי שזו תטפל בפורעים שהורסים את הענף הכי יפה בעולם שכולנו כל כך אוהבים.
ואחרי זה, אני אנסה קצת לדבר על כדורגל
אחד ממשחקי גמר הגביע המסקרנים שהיו בשנים האחרונות הפגיש בסמי עופר שנצבע בצהוב ושחור וסיפק אווירה מחשמלת את ביתר ירושלים, שפתחה את העונה על סף פירוק ומסיימת אותה כשהיא רחוקה 90 דקות מתואר ומקום באירופה, ואת מכבי נתניה, שלקפטן האחרון שלה שהניף את הגביע קראו אלברט גזל, ומאז חלפו 45 שנים ואפילו הבן שלו רביד הספיק לפרוש.
מבחינה מקצועית, שני המאמנים לא הפתיעו בהרכבים שלהם וגם המשחק התפתח בצורה די צפויה, כשבית"ר מתחילה את הלחץ בשליש השני ובונה על מעברים ונתניה לוחצת גבוה. אבוקסיס פתח עם עזריה (ע"ח עדי הפצוע) וקריאף בקישור האחורי כשתומא לוחץ חזק את אינו ומונע ממנו לפתח את המשחק. קוז'וק מנגד, פתח בהרכב זהה לזה שפתח בחצי הגמר מול אשדוד, שזה אומר שמלך השערים של הקבוצה, זלאטנוביץ', והשחקן הכי משמעותי בקישור, גאנדלמן, פתחו על הספסל. מול אשדוד, קוז'וק הסביר את ההחלטה כשאמר שאברהם עדיף על גאנדלמן במשחק של הנעת כדור וזה ייתן לקבוצתו יותר ביטחון ולגבי בילנקי הסביר שהוא גדול פיזית מזלאטנוביץ' וזה יעזור לו ללחוץ את ההגנה של אשדוד ולשמור על הכדור.
אבל בניגוד למשחק מול אשדוד, זה לא עבד. אברהם ברח גבוה ולא היה מעורב במשחק, תומא מנע מאינו לנהל את המשחק וגם אזולאי לא היה מספיק דומיננטי. כל אלו גרמו לכך שבילנקי לא קיבל כדורים והיתרון הפיזי שלו לא בא לידי ביטוי. המשחק אמנם היה שקול, אבל בית"ר הייתה יותר מסוכנת והצליחה לרדת ביתרון אחרי שער בהתקפה שהחלה בכדור חוץ בצד ימין במחצית המגרש שלה והסתיים באגף הנגדי אחרי שלוש מסירות, שהשנייה שבהן הייתה עקב מבריק של שועה שביטל חמישה שחקנים ואפשר למורוזוב להשאיר את ניקולאסקו מול שער ריק.
המחצית השנייה נפתחה בשליטה מוחלטת של נתניה, כשבית"ר מפסיקה לשחק התקפה ומורידה את קו ההגנה לשליש הראשון, אבל זה לא עזר לנתניה להגיע למצבים כי לא היה לה גורם מפתיע בשליש האחרון והחשוב מכולם. אחרי 19 דקות לקוז'וק זה הספיק והוא ביצע חילוף משולש כשהכניס את שדה, גאנדלמן וזלאטנוביץ' (לכנף שמאל), העביר את טוואמסי לאגף ימין ולמעשה זרק את כל הכלים ההתקפיים שלו לכר הדשא. אבל החילוף שהשפיע באמת היה דווקא של המאמן מנגד, כשפרד פריידיי החליף את ניקולאסקו שלא נגע בכדור במחצית השנייה. ואז הגיעה הדקה ה- 76 שהביא לנו עוד רגע גאונות של שועה עם מסירה נהדרת לפריידי, שעשה סיבוב אדיר על קו ה 16 ובבעיטה חדה לפינה הרעיד את סמי עופר והביא לאבוקסיס גביע שני על חשבון מכבי נתניה ושלישי בחמש העונות האחרונות.
רן קוז'וק ומכבי נתניה קיבלו המון מחמאות על עונה טובה בליגה ומסע נפלא בגביע כולל הדחה של האלופה מכבי חיפה בצמד משחקים ברבע הגמר, אבל מי שזכאי לחופן מחמאות זה דווקא המאמן שמנגד. יוסי אבוקסיס, שהייתה תחושה שהקריירה שלו נעצרה אחרי הפיטורים מב"ש והירידה עם בני יהודה, קם לתחייה בבית"ר ירושלים, הצליח לשקם תוך כדי תנועה קבוצה שהייתה מפורקת בתחילת העונה. אבוקסיס פגע בול בזרים, הוציא שוב את המקסימום מהכישרון של שועה (מספר 1 על המגרש - שער, בישול והוקי אסיסט), הפך את אבישי כהן ממגן שמתנדנד בין ליגה ראשונה לשנייה למגן נבחרת והראה את יכולותיו הטקטיות המצוינות במשחקי נוקאאוט, כשעשה שח מט בחצי הגמר לאייטור קראנקה ומכבי ת"א והתעלה על עצמו גם בגמר כשנטרל לחלוטין את משחק ההתקפה של נתניה, הכין את קבוצתו בצורה מושלמת (ההצבה של תומא על אינו שפירקה את משחק הנעת הכדור של נתניה), ביצע חילופים מדויקים, ניצח בצדק, אבל לצערו, האוהדים שלו מנעו מקפטן הקבוצה להניף את הגביע השמיני בתולדות המועדון והרסו לכולם את הערב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו