סקר שדולת הנשים קובע: נמשכת האפליה בכדורגל הישראלי

סקר שערכה שדולת הנשים בישראל בקרב קבוצות כדורגל נשים בליגת העל מציג תמונה עגומה על מצב המגרשים והמתקנים בהם משתמשות שחקניות כדורגל הנשים בישראל, וממחיש, לא בפעם הראשונה, את האפליה הקיימת בישראל בין כדורגל נשים לגברים. טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל: "ספורט הנשים הוא אחת מן הדוגמאות הברורות ביותר לחוסר השוויון המגדרי בישראל".

ממצאי הסקר, אשר הגיע לידי "ישראל היום", מתפרסמים בעיתוי רלוונטי מתמיד. באנגליה מתקיים בימים אלה טורניר יורו 2022 בכדורגל נשים. את הטורניר פוקד קהל רב, השידורים זוכים לרייטינג גבוה, אבל בישראל, ספק אם רוב האנשים יודעים היכן משודרים המשחקים וממצאי הסקר ממחישים אף יותר את הפער בין מה שקורה בישראל לאירופה וארה"ב. בין היתר, דיווחו 95% מהקבוצות בליגת העל, כי השחקניות מתאמנות על חצי מגרש.

88% מתאמנות על דשא סינטטי, רק קבוצה אחת דיווחה על כמות אימונים מספקת. 88% מהקבוצות דיווחו על פער בין הביקוש לבין כמות יחידות האימון במגרשים. מהנתונים שנאספו בסקר עולה כי 25% מהקבוצות מתאמנות פעמיים בשבוע, 12.5% מהקבוצות מתאמנות שלוש פעמים בשבוע, 50% מתאמנות ארבע פעמים בשבוע ורק 12.5% מתאמנות חמש פעמים בשבוע.

25% מהקבוצות מתאמנות אחר הצהריים, 50% מתאמנות בערב ו 25% מתאמנות בלילה. ל 25% מהקבוצות אין איפה לארח את משחקי הבית. כך עולה מהסקר. באשר למתקנים העומדים לרשות השחקניות, מהסקר עולה כי ל 60% אין מלתחה בכלל, ל 75% אין מקום להשארת ציוד במגרש, ל 40% אין אישור תאורה. 50% דיווחו שמזיזים את שעות השימוש שלהן במגרש לפחות פעם בשבוע, לטובת שימוש של קבוצת גברים, נערים וילדים. כלומר, נשים בסדר עדיפות אחרון, לאחר ילדים בנים.

שחקנית הכדורגל, נורה אבו שנב, שחקנית בנבחרת ישראל, אשר תשחק בעונה הבאה בקבוצת הפועל פתח תקווה שבליגת העל, לא מופתעת ממצאי הסקר. "בעונה שעברה לכמעט תשעים אחוז מהקבוצות בליגת העל לא היו מגרשים לשחק בהם והן נדדו כדי למצוא מגרש פנוי", היא אומרת ומוסיפה: "מזיזים אותנו למקומות אחרים, מזיזים לנו את השעות. כמעט אין מגרש שלם להתאמן בו וגם לחלופות שמוצאים לנו קשה לפעמים לקרוא מגרש תקני. התחושה היא שלא לוקחים אותנו ברצינות ואם אין לנו מקום להתאמן כמו שצריך, גם המשחקים לא יהיו כמו שצריך. זה כמו כדור שלג. שלא לדבר על הסכנה להיפצע".

היא בת 34 ומודה שבשנים האחרונות שאלה את עצמה לא פעם למה היא ממשיכה. "ככל שאני מתבגרת זה מייאש. אבל אני עושה את זה מאהבה. הלב שלי תמיד לוקח אותי לשם ואני לא מסוגלת להפסיק". יש שיפור בשנים האחרונות, היא אומרת, אבל זה לא מספיק. "יש תהליך איטי. השינויים הם קטנים ומקומיים. צריך תיקון מהשורש".

טל הוכמן משדולת הנשים: "ספורט הנשים הוא אחת מן הדוגמאות הברורות ביותר לחוסר השוויון המגדרי בישראל. החל מזכויות ההצבעה המופחתות לקבוצות הנשים בהתאחדות לכדורגל, הפערים האדירים בתקציבי הקבוצות וכמובן, הפער החמור בהקצאת המתקנים – שהם הדבר הבסיסי ביותר שנדרש לשחקניות ושחקנים. זה נכון לגבי השחקניות המקצועיות של ליגת העל וזה נכון לקבוצות הילדות שנדחקות ברוב המקרים לשולי המגרש, ומוצאות עצמן פעם אחר פעם בתחתית סדר העדיפויות. כשילדות מפנימות את העובדה שהילדים מקבלים זמן מגרש בשעות סבירות ובמתקן תקין, ואילו הן לא – זה מחלחל ומלמד אותן שהחברה תופסת אותן כשוות פחות – בתוך ומחוץ למגרש".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

עדי שרי, מנכ"לית עמותת 'זזה – קהילה לקידום ספורט נשים': "במדינת ישראל קיים מזה שנים ארוכות מחסור משמעותי במתקני ספורט לאימונים ומשחקים. מחסור זה, מוביל לשחיקה קבועה של המתקנים הקיימים אשר רבים מהם אינם ראויים לשימוש מקצועי, ולעיתים אף לשימוש כלל. על המדינה לפעול למען צמצום החוסר ולפיתוח של מתקני ספורט נוספים תוך שימת דגש על צרכים מגדריים דוגמת מלתחות, שירותים בכמות מספקת ועוד".