ג'ייקובן בראון התראיין לאתר הרשמי של הפועל ת"א ודיבר על ההבדלים מהתקופה בהפועל ירושלים, הילדות שהייתה לו, החיבור למועדון האדום והקשר ההדוק לישראל.
"אני 100 אחוז ישראלי, כבר לא אמריקאי", סיפר הרכז. "אני לא יודע מי אחראי על זה – אבל הם צריכים לתת לי כבר אזרחות, תגידו את זה למי שצריך: אני רוצה אזרחות ישראלית".
אנחנו רואים אותך בכל משחק שר את ההמנון הלאומי "התקווה", אתה יודע מה המשמעות של המילים?
"חואקין שוכמן לימד אותי את המילים, אני יודע שמצד אחד זה שיר מאוד יהודי אבל מצד שני לדעתי הוא גם גזעני. זה שיר טוב אבל צריך מילים אחרות, אני חושב שאנחנו צריכים שיר שיכלול את כולם".
גרת בשלושה אזורים שונים בישראל (הגליל, ירושלים ועכשיו בת"א) מה שונה באורח החיים של כל אחד מהמקומות האלה?
"הגלבוע מזכיר את האזור שבו גדלתי בארה"ב – קטן, שקט וכולם מכירים את כולם. מתעוררים שם עם ריח של פרות, ריח של חווה באוויר. כשעברתי לירושלים הבנתי שהכל שם יותר דתי, ות"א זה פשוט כמו לאס וגאס. יש הבדלים גדולים. אני לא יודע איפה הייתי מעדיף לחיות, כל מה שאני צריך זה משחקי וידאו, את הטלפון שלי וכדורסל – אם יש לי את זה אני יכול לגור בכל מקום".
לסיום, כשנשאל על פתיחת העונה המאכזבת שלו ושל חבריו, ענה: "רומא לא נבנתה ביום אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו