אדר פאר, רווק, חגג יום הולדת 30 ביום ראשון האחרון. נולד וגדל בירושלים ובשנים האחרונות גר בתל אביב. הוא שופט מגיל 15, פתח עונה שלישית בליגת העל והשבוע החל את עונתו הראשונה כשופט במפעל אירופי כששפט במשחק בין בורג' לוונציה ביורוקאפ.
לפי התוכניות ובהתאם לביצועיו על המגרש, פאר עשוי לשפוט ביורוליג כבר בעונה הקרובה ולהיות אחד השופטים הצעירים במפעל הבכיר. במקביל, הוא עובד כמנהל מכירות במשרד לתיירות ספורט LORD TICKETS. כמו כן, השופט המבטיח הוא איש מאמין וקרוב מאוד לדת.
איך החל הקשר שלך לשיפוט?
"כשהייתי ילד שיחקתי כדורסל בליגות הילדים. אנחנו משפחה חולת ספורט. גם אבא שלי והאחים שלי שיחקו כדורסל. אבי גם היה שופט בליגות האזוריות בירושלים. בסוף כיתה י', כשהבנתי ששחקן גדול אני כבר לא אהיה, הוא הציע לי ללכת לשפוט. אני שמח מאוד שהקשבתי לו, זה נותן לי הרבה מעבר לרק להגיע, לשפוט וללכת".
מה אתה אוהב בזה?
"יש אתגר עצום למינימום טעויות ולהעביר את המשחק בצורה טובה ונכונה. אנחנו נותנים שירות לקהל, לשחקנים ולמאמנים. אני גם אוהד כדורסל מושבע, וזה משאיר אותי בתחום. בדומה לשחקנים, זה נותן לנו הרבה אנרגיות ואדרנלין".
מה צריך כדי להיות שופט כדורסל טוב?
"חוזק מנטלי הוא התכונה החשובה ביותר עבור שופט כדורסל טוב. אתה צריך להיות אדם ישר מאוד וכמובן, צריך להבין מה אתה עושה - להבין כדורסל".
לפעמים השופטים סופגים קללות קשות. איך אתה מתנתק כדי שזה לא יפריע לך בשיפוט?
"כשהמגרש מלא יש איזשהו מסך סביבך ואתה לא שומע שום דבר. כשהוא לא מלא, אנחנו שומעים את רעשי הרקע. החוכמה גם כשאתה שומע משהו היא לדעת לסנן את זה ולהבין שזה לא אישי נגדך. אין לאוהדים משהו אישי נגדי, אלא הם רוצים שהקבוצה שלהם תנצח".
אתם מגיעים מוכנים למשחקים ועושים שיעורי בית לפני?
"בוודאי. זה עבודה שלמה. ההכנה למשחק מתחילה כבר מהרגע ששובצתי למשחק. אנחנו מכינים את המשחק ומדברים בינינו. לכל אחד יש גם את ההכנה האישית שהוא עושה. שיעורי הבית שאנחנו עושים על שחקנים ומאמנים הם כמובן לא משהו אישי כנגד מישהו מסוים, אבל כן אנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים כדי לא להיות מופתעים".
מה הדבר הכי טוב שתרצה ששחקנים ומאמנים יגידו עליך?
"וואו, שאלה יפה. שאני לא שם את עצמי מעל המשחק. מבחינתי אין יותר טוב מזה".
יש טעות שזכורה לך במיוחד ואתה מתחרט עליה?
"שרקתי עבירה טכנית לאריאל בית הלחמי במשחק בין גלבוע/גליל להפועל ת"א אבל לא שמעו את השריקה, והסל שנקלע מייד אחרי נחשב. לא התביישתי לקבל אחריות לזה. היו לי כמה ימים לא פשוטים אחרי, אבל הטעות הזו הרימה אותי. יכולתי ליפול מנטלית, אבל לקחתי את זה למקום נכון, ומאז לדעתי אני שופט הרבה יותר טוב".
מה המשחק הכי גדול שאתה רוצה לשפוט?
"ברור שאני רוצה לשפוט בגמר היורוליג, אבל זה עוד רחוק מאוד ויש לי הרבה עבודה. המטרה הקרובה שלי היא לבסס את עצמי כשופט משפיע בליגה וביורוליג".
אתה תשפוט השנה ביורוקאפ. כבר חשבת על הרגע שתצטרך להתמודד עם אוברדוביץ'?
"מעניין ומאתגר מאוד. התמודדתי עם מאמנים בארץ, אבל הוא משהו אחר לגמרי. על פניו זה נראה לא פשוט, אבל נעשה הכנה כמו שצריך ונגיע מוכנים. אני אוהב אתגרים כאלה".
יש משהו שמפריע לך במיוחד שאומרים עליך או על הקולגות שלך?
"מה שהכי מפריע זה שחושבים שמישהו מאיתנו בא לגנוב את ההצגה. זה רק נראה ככה כלפי חוץ. מה שרואים ביציע שונה לגמרי ממה שאנחנו רואים במגרש. כמובן שיש טעויות, אבל אני לא מכיר שופט אצלנו שבא לגנוב את הפוקוס, כולנו רוצים להעביר את המשחק בצורה טובה".
איך נמנעים מהתחשבנות במהלך משחקים, בייחוד אחרי שאתה מבין שטעית?
"אין דבר כזה להתחשבן. אני רואה את המשחקים אחרי, וכשיש פאול תוקף אחרי עבירה טכנית, הפרשן או השדר אומרים 'הנה, הוא מחזיר'. זה ממש לא נכון. לא נשרוק פאול תוקף אם לא היה פאול. ברגע שהבנו שטעינו, אנחנו מנסים להשאיר את הטעות מאחור ולהתרכז במשחק שנמשך".
מה אנחנו לא יודעים עליך?
"אני אוהב לגלוש ולרוץ ואני מתאמן בחדר כושר ארבע פעמים בשבוע".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"בתקופת הקורונה אחי הקטן היה בשליחות באורוגוואי ולא יכול היה לצאת מהבית במשך חודשים ארוכים. אנחנו החברים הכי טובים. באחת השיחות שלנו בטלפון הזלתי דמעה, ואחר כך מצב הרוח שלי היה ברצפה כמה ימים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו