הפעם החשמל דלק כל הערב, והפועל חולון סיימה את העונה על הפרקט. גלבוע/גליל עלתה לגמר והקבוצה של סטפנוס דדאס סיימה עונה מצוינת, שיכלה להיות עונה גדולה אלמלא חוסר מזל ופאשלה אחת במהלך העונה.
חולון שיחקה העונה כמעט 70 משחקים ובכל 5 המסגרות בהן השתתפה - הגיעה גבוה מאוד. היא עשתה העונה היסטוריה עם העלייה לפיינל 8 של ליגת האלופות אבל מעל הכל היא הייתה קבוצה מרתקת. עם תואר אחד מעבר לליגה הבלקנית זו הייתה עונה מדהימה.
דדאס ידע להביא לקבוצה זרים מעולים, היה חדשני, מקורי, מצא פתרונות, חשב מחוץ לקופסה. חולון הייתה קבוצה שידעה טוב מאוד לנצל חוזקות ולהחביא חולשות. קבוצה מלהיבה שהיה כיף לראות.
זרים מעולים כבר אמרנו? דדאס ידע להביא שחקנים שלעיתים תהינו אם הם לא גדולים על הליגה שלנו כמו סי ג׳יי האריס למשל. העניין הוא שלסיום העונה היא הגיעה בלי שניים מהם. טיירוס מגי נפצע, אייזיה מיילס עזב בגלל מבצע ״שומר החומות״. ההרכב המלא של חולון היה שווה מאבק על האליפות.
כמו שהפועל אילת נפגעה קשות מעזיבת ג׳וש ניבו, כך גם חולון נפגעה מאוד. התחליפים (סוקולובסקי ואלכסנדר) היו לא רעים, אבל ההרכב המקורי היה כמעט מושלם במושגים של הליגה שלנו, במושגים של קבוצה שאין לה את התקציב של מכבי ת"א.
חולון ידעה להגיע למאני טיים, אבל הייתה לה בעיה במאני טיים של המאני טיים. אנחנו זוכרים את משחקי ההכרעה מול ברינדיזי במסגרת האירופית (שהעלה אותה לפיינל 8) ואת המשחק השלישי מול נס ציונה שהעלה אותה לחצי גמר הפלייאוף. מנגד אחרי שידעה להעפיל לשלבים הגבוהים זה היה סיפור אחר. הפסד ברבע הגמר האירופי, הפסד בסדרה מול גלבוע והפספוס הענק של העונה - ההפסד למכבי ת״א בחצי גמר הגביע אחרי יתרון 17 הפרש ברבע הרביעי.
לקראת העונה הבאה היא יכולה להיות אופטימית כי דדאס נשאר ושני עוגנים חשובים (האריס וכריס ג׳ונסון) ממשיכים. גם גיא פניני הבלתי נגמר יהיה שם. מכאן אפשר יהיה לייצר שוב קבוצה שתלך על כל התארים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו