דווקא לאחר ההעפלה המרשימה לחצי גמר גביע המדינה, פקד משבר מקצועי את הפועל חיפה. שחרורו של ג'יילן ג'ונס, מי שהובא על תקן זר מוביל אך התקשה להותיר חותם, לצד פציעתו של דבונטה אפסון שסיים את עונתו מוקדם מהצפוי, הכניסה את האדומים לסחרור שהסתיים בהדחה מאירופה.
במועדון הגיבו מהר והחתימו את זיריוס וויליאמס ולאחר מספר ימים הודיעו על רכש נוסף, נוצץ במיוחד – ג'סטין טילמן, שחקן הפנים האמריקני שזכור לטובה בשתי קדנציות מרשימות במדי הפועל גלבוע/גליל והפועל תל אביב. רגע לפני שיערוך מחר את הופעת הבכורה שלו בחצי גמר גביע המדינה נגד הפועל ירושלים, התפנה הפורוורד להעניק ראיון ראשון במדים החדשים ובלעדי ל"ישראל היום".
ג'סטין, מה החזיר אותך פעם נוספת לישראל?
"ישראל היא אחת המדינות הטובות שיצא לי לשחק בהן בקריירה. סיימתי חוזה בסין וישבתי בבית, באותו זמן פנו אליי מהפועל חיפה והסוכן שלי ואני האמנו שזאת אופציה טובה בשבילי".
אני מניח שלא תכננת לחזור לארץ בשלב הזה של הקריירה.
"ידעתי שבשלב מסוים בקריירה שלי אשוב לכאן אבל חשבתי שזה יקרה בעוד כמה שנים. אני שמח להיות כאן, בשנתיים שהייתי פה הייתי שחקן דומיננטי ואני מתכוון לחזור ולשלוט בליגה שוב".
היית אחד הגבוהים הטובים בליגה שנתיים ולאחר מכן בליגת הפיתוח, אתה מרגיש פספוס על זה שלא קיבלת הזדמנות אמיתית ב-NBA?
"היו לי הצעות ושיחות עם קבוצות NBA נוספות שהיו על השולחן אבל רציתי להיות במקום טוב עבורי ועבור משפחתי. מקום טוב כלכלית אך גם כזה שארגיש בו בנוח, לא רציתי לשבת שם ולחכות להצעות או לחוזים זמניים".
המשחק הראשון שלך יהיה בחצי גמר הגביע נגד הפועל ירושלים.
"הגעתי ישר למשחק גדול מול קבוצה גדולה, אני מוכן לאתגר ורוצה לעזור לקבוצה שלי לעשות היסטוריה. אם נזכה בגביע אקדיש אותו לזכר המשפחה שלי".
סוחב צלקות
שנת 2020, עת פרצה הקורונה לעולם, הייתה שנה קשה מאוד עבור טילמן שעבר טרגדיה נוראית ואיבד את אביו ואימו למחלה הנוראית. באפריל אביו ג'ון נפטר לאחר שחלה בקורונה וכחודשיים לאחר מכן גם אמו הלכה לעולמה כתוצאה מסיבוך של הנגיף.
הקורונה הייתה קשה מאוד עבורך ועבור המשפחה שלך, מה למדת על עצמך מהתקופה הזאת?
"זו הייתה תקופה קשה מאוד ששינתה לי את החיים. למדתי להסתכל על החיים אחרת, למדתי המון על עצמי ועל משמעות החיים. הפכתי ברגע לגבר שצריך לגדול לבד ומאבד את ההורים שלו. היום אני האיש החזק שצריך לתמוך בבני משפחתו ולפרנס אותם, כמו שההורים שלי היו עבורנו".
איך זה השפיע על היחס שלך לכדורסל?
"זה שינה את הדרך והיחס שלי לכדורסל, בכל פעם שאני עולה לפרקט אני מסתכל ליציע ומדמיין את ההורים שלי יושבים שם, מסתכלים עליי, מעודדים אותי ותומכים בי. כששיחקתי בגלבוע/גליל אבא שלי הגיע למשחק וישב ביציע וזה חיזק אותי. אני זוכר את עצמי מחפש אותו ביציע במהלך המשחק ומחייך לראות אותו. היום אני עולה על הפרקט במטרה לעשות את אבא שלי גאה".
אתה משחק היום לזכרם?
"כן, בכל משחק ובכל ליגה שהייתי מאז עליתי לפרקט ודמיינתי שהם יושבים ביציע ומתסכלים עליי, אני רואה אותם מחייכים אליי וזה נותן לי מוטיבציה. ההורים שלי חיים דרכי והמטרה שלי היא לשמור על המורשת והשם של הטילמנים. אבא שלי היה האיש שלימד אותי את המשחק, הוא שם לי כדור כדורסל ביד ודחף אותי לזה. תמיד רציתי לשחק בשבילו ולהרשים אותו".
היו רגעים שחשבת שאולי לא תחזור לשחק כדורסל?
"לאחר שההורים שלי נפטרו לא חשבתי בכלל על כדורסל יותר, לא נגעתי בכדור כמעט חודשיים. עברתי תקופה קשה, הייתי בדיכאון ולא דיברתי עם אף אחד. הם היו כל מה שהכרתי, עבורם קמתי כל בוקר ושיחקתי כדורסל".
איך מצליחים לחזור לשחק אחרי אירועים כאלה?
"אני יודע היום עבור מה אני עושה את מה שאני עושה. אני רוצה להשפיע על ילדים ואנשים ברחבי העולם ולתת להם השראה, לעזור לאנשים שהיו במקום שלי בחיים, לעזור לחלש. אני רוצה לגרום לאנשים להבין שאפשר לקום ממקומות קשים בחיים".
שיחקת בהפועל תל אביב והותרת חותם, היית רוצה לשחק עבור אחת הקבוצות הגדולות בישראל שוב?
"ארצה לשחק עבור מכבי תל אביב, הם תמיד הזכירו לי את לוס אנג'לס לייקרס של ישראל. לחזור להפועל תל אביב זו גם אפשרות שאשמח לממש אם היא תופיע בעתיד, הייתה לי תקופה נהדרת שם".
חלום ה-NBA עדיין זה משהו שתרצה להשיג?
"כמובן, זה בוער בי. ארצה לחזור לשם ולקבל צ'אנס אמיתי, אם הטלפון יגיע אני אענה לקריאה מיד. אם לא אשחק שם ארצה להגיע ליורוליג ולהותיר חותם".
