הפערים בין מכבי חיפה לבין בית"ר ירושלים של העונה כל כך עצומים, שאפילו אם נתאמץ מאוד, נתקשה למצוא שחקן של הצהובים-שחורים שהיה יכול לפלס את מקומו אצל מוליכת הטבלה. רק שבמשחק נתון הכל יכול לקרות, והקבוצה של יוסי אבוקסיס היתה יכולה להפתיע, אבל לבסוף נכנעה 1:0 מול הירוקים.
האוהדים הירוקים, שידעו שמדובר בסוג של משחק עונה עבורם לפני הפלייאוף העליון, הביאו כמעט רבבה לטדי. גם הקהל הירושלמי, שהגיע בכמויות נמוכות יותר, סיפק אווירה טובה ומפעם לפעם הדליקו זיקוקי דינור, שמצד אחד הוסיף לאווירה, אבל כל עוד שזה לא מבוצע באופן מבוקר מדובר בסכנת נפשות.
המחצית הראשונה היתה בשליטה כמעט מוחלטת של מכבי חיפה, אבל דווקא בית"ר ירושלים הייתה מאוד מסוכנת בהתקפות מתפרצות, רק שכל פעם ששחקני ההתקפה שלה הגיעו למצבים הם או הסתבכו או שהפעולה האחרונה היתה פשוט לא טובה. ואז שהיה נראה שהמחצית תסתיים ללא שערים הגיע אופיר קריאף, שנתן מתנות לאביונים וברשלנות סידר למכבי חיפה ומאוויס צ'יבוטה את שער הבכורה שלו בקבוצה, שהיה אחד השערים הקלים שלו בקריירה.
המשחק הזה היה חשוב מאוד לא רק למכבי חיפה במאבק האליפות שלה והגדלת הפער בחזרה מבאר שבע ומכבי תל אביב, אלא גם עבור הקבוצה של יוסי אבוקסיס, שנקודה במשחק הזה היתה בשבילה קריטית במאבקי ההישרדות. וכך במחצית השנייה קיבלנו ביתר ירושלים שונה לחלוטין.
החבורה של יוסי אבוקסיס ראתה שהשד לא כל כך נורא והחלה לתקוף בכל הזדמנות שהייתה לה. אוחנה, שועה, פרדו, הרמן, הגיעו למצבים טובים כדי להשוות את התוצאה, אבל הרגל המסיימת היתה קטסטרופלית והירושלמים פספסו הזדמנות גדולה לקחת נקודה שהייתה נותנת להם המון ביטחון לקראת ההמשך.
ואיך אפשר בלי משהו שקשור למלחמה, הירושלמים בשיתוף עם משרד התרבות והספורט, אירחו במשחק הזה 15 ילדים פליטים מאוקראינה שקיבלו שי מהמועדון ולמשך שעתיים הייתה להם אפשרות לשכוח קצת מהטראומה הקשה שהם חוו.
