"עד לפני עשר שנים, לשמוע שירים כמו 'הרכבת יוצאת לאושוויץ' או נהמות לעבר שחקנים אפריקנים היה עניין שבשגרה ביציעים שלנו, אבל החלטנו שאנחנו יוצאים למלחמה. בהתחלה עוד ניסיתי לדבר, אבל הבנתי שזה לא עובד - אז עברנו למעשים. רק ככה מנצחים גזענות". כך פותח גאבור קובטוב, נשיא פרנצווארוש, מועדון הכדורגל הגדול ביותר בהיסטוריה של הונגריה, את השיחה שערכנו איתו בבית מלון תל־אביבי.
ואכן, בכל רחבי הכדורגל האירופי, ספק אם נעשתה עבודה דומה למה שחבר הפרלמנט ההונגרי עשה במועדון העצום שלו, שכולל קבוצת כדורגל ועוד יותר מעשרה ענפים שונים, בכל הקשור למלחמה בשנאה ובגזענות.
לשיאו מגיע התהליך הארוך בביקור הנוכחי בישראל, במטרה להפוך את אחד הכוכבים הגדולים ביותר של הקבוצה, אישטוון טות', שהציל במלחמת העולם השנייה יהודים ושילם על כך בחייו, לחסיד עולם מוכר על ידי מוזיאון יד ושם. "כל עוד נלחמתי בגזענות, לא יכולתי בכלל לחשוב על רעיון כזה. אבל עכשיו קורה משהו במועדון, האווירה השתנתה לגמרי. אתה מדמיין את האולטראס שלנו, עם קעקועים, שרירים וקרחת, מסוגלים להגיד על שחקן יהודי 'הוא הגיבור שלי'? זה כי עבדנו קשה מאוד בשביל זה".
בתחילת שנות האלפיים, כשנדמה היה שהכדורגל ההונגרי מתעורר, היו אלה אוהדי פראדי שדאגו לחרב את הקבוצה שלהם דווקא אחרי שנים שהונגריה חיפשה דרך לחזור להיות רלוונטית על המגרש. הם דקרו שני אוהדי מילוול בקטטה, הרביצו למאמן של קבוצה יריבה, וכמובן תיבלו הכל בגזענות כלפי שחורים ויהודים - מה שהוביל לפגיעה כלכלית במועדון, שלא הצליח לגייס שחקנים וראה את האצטדיון הביתי מופקר לידי החוליגנים.
"קודם כל, כדי לשנות התנהגות של אוהד כדורגל, צריך לתת לו תחושה נוחה במגרש שלו - אז עברנו לשחק באצטדיון מודרני. כששמעתי את הקריאות הגזעניות, כינסתי את האוהדים השרופים שלנו וניסיתי לדבר איתם. שאלתי אותם 'מי באמת מאמין בקריאות האלה שאתם צועקים באצטדיון?'. כולם הרימו את היד. הבנתי שיש פה בעיה ושהדיבורים שלי לא שווים הרבה. שינינו את מערכת הכניסה לאצטדיון, ולפיה הכרטיס צריך להתאים לכף ידו של האוהד, כדי שנראה שמי שנכנס באמת צריך להיכנס".
מובן שהעניין הזה לא בדיוק התקבל על ידי אלפי חברי הגרעין הקשה, וזכה לביקורת גם על החדירה לפרטיות. "הם חיכו לי מחוץ לבית, איימו על החיים שלי ועל חיי ילדיי", מספר קובטוב, "לאחר מכן הם היו מרביצים באצטדיון לאוהדים שלנו, אלה שכן נכנסים למגרש. אבל אני הבנתי שזה משהו שאני לא מתכוון לוותר עליו, וידעתי שנעשה את השינוי הזה.
"ואגב, אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר בתהליך הזה היה שהעבודה שלנו לא נעשתה מהחוץ אל הפנים או בקריצה. זה לא ששידרתי משהו החוצה, אבל בתוך הבית קרצתי ואמרתי להם שהם יכולים להמשיך. התכוונתי לכל מה שעשיתי, והייתי מוכן ללכת עד הסוף. זה הטיפ הכי חשוב שאני יכול לתת למועדונים אחרים שרוצים לעשות שינוי. בסוף הצלחנו, אבל זה לא תהליך שהסתיים, אלא כזה שאנחנו מתמודדים איתו כל הזמן".
"נשמח אם ישראלי ישחק אצלנו"
עם צרות דומות מתמודדת כעת גם הנבחרת ההונגרית, שלאחר ההצלחה המסחררת ביורו 2020 אמנם לא הצליחה להעפיל למונדיאל, אבל מסובכת בבעיות גדולות יותר. הקהל שלה השתולל באליפות אירופה וממשיך לעשות זאת גם במשחקי חוץ ברחבי היבשת, כאשר כל מה שאלופת המדינה הצליחה לבלום בגופה, מתנקז עכשיו למשחקי הנבחרת הלאומית. הדבר הוביל למשחקים ללא קהל ולקנסות כספיים גבוהים.
"הכדורגל שלנו משתנה לטובה, ומובן שהדאגה שלי היא קודם כל לפרנצווארוש, אבל אם אנחנו מסתכלים איפה היינו בעבר ואיפה אנחנו היום - הרי שמדובר רק בקומץ של אוהדים שיש להתמודד איתם. הכדורגל בהונגריה הפך היום לחלק מהתרבות, מה שהוא לא היה במשך שנים רבות, כי משפחות וילדים לא אהבו להגיע לאצטדיונים - ועכשיו הם באים. אפשר לראות את זה גם בהישגים שלנו, בכל המחלקות. כשהורים מגיעים למשחקים של הילדים שלהם אצלנו במועדון, אני לא רוצה שהם יישבו במקום צדדי, אלא שיהיו להם קפיטריה ומקום נוח לצפות במשחק. כשאנחנו מחתימים שחקנים, אנחנו אומרים להם שהם שותפים שלנו, לא שחקנים שלנו. יש פה תהליך שהוא גדול יותר מכדורגל, חשוב ככל שיהיה".
מעבר למשימה הערכית, הנשיא ההונגרי הגיע לארץ כדי לקדם שיתוף פעולה מקצועי בין המועדון שלו, על שלל ענפיו, לבין הספורט הישראלי. "היינו שמחים מאוד לראות כדורגלן ישראלי משחק אצלנו, אני חושב שזה טבעי לאור התהליך שאנחנו עוברים", מצהיר קובטוב, "יש לנו שחקנים מוסלמים בקבוצה, ושאלתי אותם 'תגידו, אם נחתים שחקן ישראלי אצלנו, תהיה לכם בעיה עם זה?' הם לא הבינו בכלל את השאלה מרוב שזה לא עניין עבורם".
במהלך שיתוף הפעולה של המועדון גם עם שגרירות ישראל בהונגריה נפגש קובטוב בין היתר עם יוסי שרעבי, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, וגם ביקר בקריית שלום ונפגש עם מורן מאירי. ההונגרים היו שמחים בקיץ האחרון לראות את דור פרץ אצלם בקבוצה, אבל פרץ העדיף ספסל בליגה בכירה באירופה על פני הובלת אלופת הונגריה שמשחקת העונה בליגה האירופית.
כדי להבין עד כמה פרנצווארוש היא אימפריה, הרי שהיא אחראית על 32 מדליסטים אולימפיים הונגרים, משתתפת באופן קבוע בליגת האלופות בכדוריד ובכדורמים, גברים ונשים, ומעסיקה אלפי אנשים. מדובר במפעל שדואג לילדיו לעזרה בשיעורי בית במהלך תקופת הקורונה מצד אחד, ומצד שני אוהדיו לא יכולים לסלוח לו על אובדן אליפות, כאשר מקום שני נחשב לכישלון חרוץ עבור קבוצת הכדורגל שזכתה יותר מ־30 פעמים בתואר המקומי. "האוהדים שלנו סופרים לנו אליפויות ויודעים לספר עליהן הכל, אבל תשאל אותם כמה פעמים סיימנו במקום השני? את זה הם מדחיקים לגמרי, כך שאיש לא יודע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו