קפיצה לגובה: דני אבדיה חייב לעזוב את וושינגטון וויזארדס

בית חדש. דני אבדיה צריך למצוא לעצמו מועדון טוב יותר מוושינגטון וויזארדס. לא רבים הם המועדונים ב- NBA שבהם כישרון צעיר, במיוחד כזה אירופאי שלא תמיד בנוי על יכולת האחד על אחד שלו, צמח והפך לשחקן בכיר שממצה את מלוא הפוטנציאל שלו.

גם בליגה הטובה בעולם לא קל לייצר סביבת עבודה פורייה שמאפשרת לכל הפרטים בה למקסם את יכולותיהם. וושינגטון היא אחת מאותן קבוצות שדו רכות במקום בשנים האחרונות, ואולי אפילו הולכת אחורה. ולמען האמת, לא נראה שהיא הולכת להתקדם לאיפשהו בשנים הקרובות.

כבר שנים מאמנים אותה מאמנים אפורים, והשחק נים שמייצגים את תרבות המועדון ומהווים את הפנים שלה ב-15 השנים האחרונות, הם סוליסטים שמקדשים את היכולת האישית על פני המשחק הקבוצתי. כל זאת, יחד עם התוצאות המאכזבות על המגרש (ככל הנראה הקבוצה לא תעפיל לפלייאוף העונה), משקפים את התהליך העקום בדרך.

במועדון טוב עם תרבות בריאה, עם מאמנים חזקים ודומיננטיים ושחקנים מרכזיים שמהווים דוגמה טובה וחיובית, לשחקן כמו אבדיה יהיה הרבה יותר מקום להתבטא ולהביא את כל כישרונותיו לידי ביטוי.

להצית את האש. אם הפועל ירושלים תעבור את רבע גמר ליגת האלופות, אירוח אפשרי של הפיינל פור וזכייה בתואר יכולים להיות אירועים שמשנים את ההיסטוריה עבורה.

קבוצות צריכות לנצל סיטואציות מיוחדות כדי להתקדם, להשתפר ולהשתדרג, ואת הזכייה ההיסטורית ביול"ב קאפ ב -2004 הקבוצה מהבירה לא ניצלה כדי להתקדם לרמה הבאה. עכשיו בהחלט יהיו לה כל הכלים לעשות את זה.

זכייה ביתית לעיני 10,000 אוהדים נלהבים ובעלים חדש ביציע יכולים לקחת את הפועל ירושלים דרגה אחת או שתיים למעלה.

בעונה האחרונה, איל חומסקי הצליח להשאיר מאחור את השנתיים הקשות מאז מגיפת הקורונה, שפגעו מאוד במועדון האדום. הוא הביא מאמן טוב, הרגיע את המערכת והפך אותה לסביבת עבודה שקטה ומקצועית. סביר מאוד להניח שהזכייה בגביע הנכסף והרוח החיובית החדשה עזרו לעסקת הרכישה להתבצע.

ככל הידוע לנו, קבוצת המשקיעים בראשות המשקיע מתן אדלסון הגיעה להפועל ירושלים עם תוכניות לטווח הארוך, ורצון להוביל את הפרויקט במשך שנים רבות.

בספורט הכל יכול לקרות, אבל אם לא יתרחש מאורע דרמטי, קשה להאמין שאדלסון יקום ויעזוב אחרי תקופה קצרה כמו חבורת הבעלים העשירים של המועדון הירושלמי שקדמו לו - ארקדי גאידמק, גומא אגיאר ואורי אלון. אירוח הפיינל פור בארנה,

ובמיוחד זכייה בתואר היוקרתי, יכולים להיות הדלק שיצית את האש ויניע את העידן החדש.

צו מניעה. בכדורסל הישראלי הסכמים וחוזים הם כנראה המלצה בלבד. איגוד הכדורסל חתם רק לפני כשנתיים שאם קבוצה מהליגה הלאומית לא מצליחה לממש את עלייתה לליגת העל, באופן אוטו מטי תהיה עולה אחת בלבד גם בש נים שלאחר מכן. אז חתמו.

ראשי האיגוד החליטו, מסיבותיהם שלהם, כי הם רוצים שתי עולות, ולעזאזל כיבוד ההסכמים. נפתח מאבק קשה שפגע במוניטין של הכדורסל הישראלי, עד שבסופו של דבר הושג הסכם חדש. עד לפעם הבאה.

לאחרונה עלה על הפרק ההסכם בין ארגון השחק נים למינהלת הליגה, שנחתם ב 2019 ונכנס לתוקף ב-2020. ארגון השחקנים חתם ברשלנות על הסכם שחלק גדול מהשחקנים לא אהבו, וגם לא דאג לעגן כמה זרים יכולה כל קבוצה לרשום בעונה שלמה. בתקופת הקורונה ניצלו הקבוצות את ההזדמנות והגדילו את המספר המותר בעונה מ-8  ל-10.

לאחרונה התעוררו בארגון והחליטו לאיים בשביתה. אז מה אם הם - או במקרה הזה קודמיהם - חתומים על ההסכם. נראה אותם מתנהגים ככה בעסקיהם הפרטיים.

למזלו של הכדורסל הישראלי, שר הספורט מיקי זוהר התערב ברגע האחרון, והמריבות נדחו בינתיים לקיץ מתוך תקווה שיהיה אפשר לדון בצורה טובה, בלי איומים שלא מוסיפים כבוד לאף אחד.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אולי הפתרון צריך להיות הוספת סעיף בכל הסכם שנחתם בכדורסל הישראלי, שאם אחד הצדדים ירצה להפר או לשבש את ההסכם במהלך התקופה המוס כמת, הוא יידרש לשלם קנס כספי גבוה לצד השני, והדיון על כך יהיה בבית משפט אזרחי, ולא בבית הדין של איגוד הכדורסל.