ההגדרה המילונית של הפסד בכבוד הוא הפסד בתחרות או התמודדות, בהפרש נמוך או בתוצאה שמשקפת הצלחה של המפסיד ביחס לציפיות המוקדמות. הרבה פעמים גם הפסד בכבוד בא לידי ביטוי בתגובות וברגשות של המשתתפים ושל הקהל שצופה בהתמודדות.
וזה בדיוק מה שחוו אתמול (רביעי) 30,000 צופים נרגשים בסמי עופר ועוד מיליוני חובבי כדורגל שצפו במשחק בבית. אם כבר להפסיד ליריב שגדול עליך בעשרות מונים, אז זאת הדרך.
הפערים בין מכבי חיפה לפ.ס.ז' הם בלתי נתפסים. סתם לשם הדוגמא, לפי אתר טרנספרמרקט, שווי השוק של שחקני פ.ס.ז' הוא 890 מיליון יורו, של מכבי חיפה 20. בפריז משחקים שוער אלוף אירופה ומצטיין היורו, בלם אלוף עולם, בלם אלוף דרום אמריקה, קשר אלוף אירופה ושלושה מגדולי הדור בחלק הקדמי. השחקן עם שווי השוק הגבוה בחיפה כיכב שנה שעברה בליגה הצרפתית השנייה.
ברק בכר ידע את כל זה כמובן, אבל הוא גם ידע שאם יגיע להתבטל, זה עלול להיגמר רע מכל הכיוונים. בכלל, כל הגישה של בכר העונה, מהמשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות מול אולימפיאקוס בסמי עופר, היא לשחק על כל הקופה עם לחץ גבוה, אגרסיביות, והמון תעוזה התקפית והגנתית.
בכר פתח עם ההרכב והמערך שהוליך אותו לאורך כל הדרך בליגת האלופות, כשעלה עם שלושה בלמים (סונדגרן וגולדברג בלמי הצד, תפקיד שהולם אותם מאוד), חזיזה כמגן כנף בימין, אבו פאני על חשבון עלי מוחמד הפצוע (ישב על הספסל) ולראשונה אצילי פתח כחלוץ שני לצד פיירו, כשדין דויד יורד לספסל.
חיפה שיחקה מדהים במחצית הראשונה. הניעה כדור בביטחון, לחצה על כל המגרש, הראתה המון איכויות ולא נפלה מהיריבה עטורת הכוכבים שמולה. חיפה איימה על השער 7 פעמים, 4 מתוכן למסגרת (2 יותר מפריז). השער שכבשה הגיע אחרי חטיפה של אבו פאני (הטוב בשחקני חיפה) במרכז המגרש כשהיא לוחצת גבוה את הנעת הכדור של הצרפתים, הכדור הגיע לחזיזה, שניצל את הבור שהשאיר ראמוס מאחוריו כשיצא גבוה להנעת הכדור וסיפק כדור מופלא לשרי שסיים בצורה מופלאה.
מהרגע הזה היו לאוהדים 13 דקות של שכרון חושים. 13 דקות שבהן האמינו שאבו פאני, שרי ופיירו הם לא פחות טובים ממסי, ניימאר ווראטי. אבל שם זה נגמר. אמבפה, שהיה שתי רמות מעל המשחק, לקח את סונדגרן לטיול וסידר למסי את השוויון.
במחצית השנייה הפערים הפיזיים והאיכותיים נתנו את אותותיהם וחיפה פשוט נפלה מהרגליים. עדיין, למרות העייפות והירידה באינטנסיביות חיפה ניסתה לתקוף וללחוץ, אבל זה היה גדול עליה ושלישיית הקסם של הצרפתים סיימה עם שער לכל אחד מצלעותיה.
לא הרבה פעמים הכדורגל הישראלי מרגיש שייך לאירופה, שם משוחק המשחק ברמה הכי גבוהה שיש, להפך. לרוב נהנים לחבוט בו ולהתייסר ממנו. אבל לערב אחד, בעיר אחת בצפון מישור החוף, באיצטדיון מופלא אחד, אוהבי הכדורגל הישראלי הרגישו שהם חלק ממשהו גדול. הם חלק מהטופ של הכדורגל העולמי. ורק על זה, מגיע למכבי חיפה מחמאות מלוא החופן. ואם אפשר שנקבל עוד שני ערבים כאלה בסמי עופר, אבל עם שכר קטן בצד, זה יהיה יותר ממופלא.
