גול הכבוד: מכבי חיפה הצליחה לעצבן את המפלצת מפריז

אי אפשר להפסיד בכדורגל וגם לנצח. זה בייסיק. גם נבחרת הנוער שהפסידה בגמר אליפות אירופה לאנגליה, למרות הכל, לא ניצחה. היא הפסידה. יחד עם זאת, אפשר להרוויח מהפסד הרבה דברים אחרים שאינם שלוש נקודות, עלייה לשלב הבא, או כל דבר אחר שמגיע בילט-אין עם ניצחון.

אפשר למשל להרוויח ביטחון להמשך, מחמאות, פרופורציות, או דבר אחד שאין לו תחליף: תחושות. ומכבי חיפה אתמול חשה. היא אמנם הפסידה 3:1 כשספגה שלושה שערים משלושה מהשחקנים הטובים בעולם, אבל היא חשה. היא חשה שייכות, חשה גאווה, חשה שהיא ראויה להיות חלק מהדבר הזה שנקרא ליגת האלופות.

עבור האוהדים הירוקים, זאת הייתה המטרה. המוצהרת יותר והמוצהרת פחות – בכל זאת אוהדים תמיד מאמינים שאפשר לנצח. גם עם שון גולדברג את ליאו מסי – אבל הם התעוררו אמש ליממה שבסיומה שאפו ללכת לישון כשהם חלק אינטגרלי מליגת האלופות.

על אף שמודעות היא לא הצד החזק של האוהד הממוצע, הם היו מודעים לכך שניצחון זאת אופציה בדיונית, תיקו חלומית אך הפסד שמשאיר תחושה הוא המציאות שאפשר לקחת מהביקור של פ.ס.ז' בסמי עופר. כל פעם שעלתה בסביבת סמי עופר השאלה כמה יגמר פה, התשובה הייתה "העיקר שנבקיע". הגול האחד הזה, זה שלא הופיע בביקור האחרון בליגת האלופות והותיר צלקת שחגגה לאחרונה  20 שנים, היה משאלת לב שמשותפת לרבים. שיגיע בהתחלה, שיגיע בסוף, העיקר שיגיע.

הגול הזה הגיע. הוא הגיע כחלק ממחצית שנשלפה מהמגירה של החלומות. בעיניים פקוחות לגמרי, אוהדי מכבי חיפה הפכו את סמי עופר לקלחת שמבעבעת מהתרגשות וציפייה. האוהדים הניפו שלט שעשה מחווה לסדרת הקאלט מ.ק. 22, ושחקני חיפה אכן הסתדרו על הדשא כמו חיילים. אבל חיילים מהסוג של חזיזה. ללא רגשי נחיתות ועם חוצפה מהזן החיובי הם התנפלו על שחקני פ.ס.ז' כאילו היה מארסיי בסטאד ולודרום.

מוחמד אבו פאני זרק את ניימאר ואת אמבפה, מבהיר להם שמול המגדלים של אינטל וכשברקע מרכז הקונגרסים – הוא בעל הבית. שון גולדברג שם גוף לליאו מסי, נטע לביא התקוטט עם מרקו וראטי וחיפה ריחפה על ענן. ואז הגיע הגול. ה-גול. דולב חזיזה, שלעיתים נראה כאילו על הרגליים שלו מותקנת מחוגה, שם כדור על הרגל של צ'רון שרי ומשם לאחורה של דונארומה. הרעש הפך דממה.  זה היה גול שהפך את העכשיו להיסטרי, אבל גם הפך את האחר כך להיסטוריה. הגול הזה, במידה רבה, יתר את ההמשך. הפך אותו לפחות רלוונטי. המשימה הושלמה.

החזרה של פ.ס.ז' למשחק דרך מסי, המהפך מהרגליים של אמבפה והשלישי עם הסיומת של ניימאר לא הפתיעו אף אחד. היה ברור שזה יגיע מתישהו ואיכשהו, וזה לא שינה דבר. למעשה, אפשר לומר שהעובדה שדווקא שלושתם כבשו את השערים הוסיפה לתחושה. הנה, זאת ליגת האלופות. הנה, אלה ההשלכות. מרגיזים את המפלצת, חוטפים מהשלושה ראשים שלה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

שוב, מכבי חיפה לא ניצחה פה. היא הפסידה, היא עם אפס נקודות, היא אחרונה בטבלה – לצד יובנטוס. ועדיין, ההפסד הזה הגיע עם בונוסים. הוא השאיר תחושה טובה, תחושה היה טוב – ושעוד יהיה טוב יותר.