"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"גם כתבתי, גם ביימתי וגם שיחקתי - זה מסוכן": אודי פרסי עובר אל מאחורי המצלמה
השחקן הגיע לפודקאסט "מה הסרט שלך?", שבו סיפר על המעבר שעשה לראשונה אל כס הבמאי כחלק מסרט שמשתתף בפסטיבל הקולנוע בירושלים • אז איך הוא עבד על כל נשימה בסרט, כיצד בנה את הדמויות ומה הוא היה עושה אחרת? • האזינו
מתוך הסרט "לנשק את הקיר". צילום: זמיר נגה

"גם כתבתי, גם ביימתי וגם שיחקתי - זה מסוכן": אודי פרסי עובר אל מאחורי המצלמה

השחקן הגיע לפודקאסט "מה הסרט שלך?", שבו סיפר על המעבר שעשה לראשונה אל כס הבמאי כחלק מסרט שמשתתף בפסטיבל הקולנוע בירושלים • אז איך הוא עבד על כל נשימה בסרט, כיצד בנה את הדמויות ומה הוא היה עושה אחרת? • האזינו

,עודכן
0השמעה

השחקן אודי פרסי כתב, ביים ומככב לצד יובל שרף לסרט לוהט ונועז שמתרחש כולו בתוך אוטו, שבו הוא מציג את סרטו הראשון בפסטיבל הקולנוע בירושלים.

הסרט עוקב אחר יוני ואמלי, זוג זרים מושלמים שמבלים ערב מלא תשוקה בנסיעה לילית בלתי נשכחת. באותו ערב חד פעמי, נאלצים השניים לבחון את גבולות האינטימיות, לחשוף עד כאב חלקים בעצמם ואולי למצוא דרך חדשה לממש את רצונם.

המעבר אל מאחורי המצלמה

אודי פרסי שמודע לחשיפה שמגיעה עם פרסום הסרט, מגיע לשיחה בצניעות וענווה עד שאפשר לשכוח שיש מאחוריו קברת דרך של 18 שנה. בפתח השיחה כשתקציר הסרט נשמע באוזניו, פרסי מקשיב וצוחק ממבוכה. כאשר נשאל על המעבר בין שחקן לבמאי הוא מוסיף "זה קצת מסוכן, גם כתבתי, גם ביימתי וגם שיחקתי, שלא יחשבו שזה דוקו" מוסיף פרסי (צוחק).

מתוך הסרט "לנשק את הקיר",צילום: זמיר נגה

"דאגתי להקיף את עצמי באנשים מקצועים שידעו ללמד אותי"

אך אל תתנו לביישנותו של פרסי להטעות אתכם, סיפור חייו החל עם חלום להיות מאחורי המצלמה ונדמה שכבר בגיל 17 ידע שהוא הולך להשלים את המשימה. "כל החיים רציתי להיות במאי" מספר פרסי. השחקן המוערך שמכבב על המסך הקטן לא מעט, חוזר אחורה בזמן לתחילת הדרך ולמחשבות שעטפו אותו לאורך הקריירה. על אף שהחיים הובילו אותו לקדמת הבמה היום 18 שנים לאחר מכן, הוא עוזר אומץ ומגשים את חלום ילדותו. "זאת קפיצה מאוד גדולה למים" מוסיף פרסי. הסרט מהווה יציאה מאיזור הנוחות של פרסי אך התשוקה והרצון לבחון את תפקידו גם מאחורי הקלעים גברו. פרסי מספר על המסע שעבר בדרך לבניית הסרט. "הרגשתי שאני חייב לעשות את זה" מספר פרסי.

מה שהחל כסצנה אחת בודדת, הפך לתסריט של 20 עמודים וכיום לסרט שמתחרה בפסטיבל קולנוע. במבט לאחור, פרסי שלקח חלק בשתי הפקות טלויזיוניות גדולות, הקשיב לתחושות הפנימיות ויצא לדרך. התגובות המחבקות לכך שהיצירה מתאימה למגוון רחב של קהלים, מוכיחות כי התחושות הפנימיות שלו היו נכונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו