"מגבירה ובוכה": תמר ירום על התמודדות עם האובדן

השבוע: האובדן בערב החג • ראש השנה שהפך ליום השנה • הסיפורים המצחיקים על המנוח • ואיך אביה של ירום מצא את מותו כשהיה מוקף בחבריו הקרובים • האזינו לפוד "למה מי מת?"

למה מי מת, צילום: מערכת ישראל היום

השבוע ב"למה מי מת" גל צייכנר עדה מארחת את תמר ירום בניסיון להבין איך מתמודדים עם החגים החדשים, הסימנים והגעגוע.

ירום איבדה את אביה בערב ראש השנה לפני 6 שנים מספרת בכאב על הדיכאונות והתחושות הקשות שחוותה ואיך צמחה משם. "בעקבות המוות של אבא, שיניתי את החיים שלי" מספרת ירום. מאז חגי תישרי הם לא אותו דבר.

אבו אל בנת

אביה היה איש צבא שיוצא בשש בוקר וחוזר בשמונה בערב ואילו תמר אחת משלוש בנות מספרת כי הדימיון בינה לבין אביה היה ניכר הן בנראות והן באהבתם לאדמה, ומכוניות ולשילוב בין השניים.         לאור קשרם העמוק בין תמר לאביה, היא מספרת על האמונה בסימנים שהוא שולח לה ועל השיחות העמוקות שמקיימת איתו "אני מאמינה שהוא מלווה אותי." מוסיפה ירום.

איך חיים על חור בלב?

הלוויה של אביה הייתה ענקית "עד כדי פקק בכניסה לרמת ישי" מספרת ירום. למעשה, כל יום הולדת שלה היא מקפידה לעבור בקבר, בדרך לאנדרטה שחברים של אביה שמו במקום שהוא הכי אהב, בטבע בצפון. עוד מוסיפה עוד מוסיפה ירום לספר על אביה, שהיה אדם אשר שחה בני-אדם ואף זוכרת את השיחות עימו שהיה מרבה לכעוס על כך שהייתה יושבת בבתי קפה בתל אביב עם חברותיה בעוד שהוא עובד למען המדינה.

ירום מוסיפה לספר לצייכנר על ההלוויה המצולמת, הצפייה בהספדים ומה עושים כשיש שיר ברדיו כל התשובות בפוד "למה מי מת", האזינו. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר