הפלונטר הפוליטי: הגיע זמן להתערבות נשיאותית

יומם של אזרחים ישראלים רבים מתחיל בימים אלה תוך כדי שהם כועסים ועצביהם מתוחים, רוגזים על הפוליטיקאים שאולי יאלצו אותם ללכת לקלפיות, שוב (וייתכן כי דווקא הורגלו תושבי ישראל לנוהל מוזר זה, של עוד יום בחירות).

חלקם של האזרחים, מן הסתם, חשים כי הדמוקרטיה לא מתחזקת, אלא הולכת ונחלשת. ישראל דומה בעיניהם למערכת עצבים רופפת שרק הולכת ונשחקת. לשוב ולהצביע? הרי המצביעים, לפחות חלקם, משוכנעים שהצבעתם גם הפעם לא תחולל שינוי משמעותי בסדר יומה של המדינה ובמפה הפוליטית.

אבל אולי יש להניח כי דווקא האזרח הראשון, הנשיא יצחק הרצוג, אינו אדיש למציאות שמוציאה שם רע למתכונת המשטר הנוהג במדינה. זהו משטר שהוא בין הגורמים הישירים לחולשת השלטון. מיום שמוקמת ממשלה חדשה, והמיועד לעמוד בראשה מצהיר בפני הנשיא "עלה בידי" (להרכיב ממשלה), רק אז מתחילה שוב הספירה לקראת הבחירות הבאות שממתינות מעבר לפינה. אנו מתקשים להניח כי האדישות הנובעת עקב עוד מערכת בחירות היא מנת חלקו של הנשיא הרצוג. שכן, מיום השבעתו הוכיח הנשיא את שאיפתו לסייע לשלטון, בייחוד בנושאי מדיניות החוץ. אין פלא: הרי עד שהושבע צבר הרצוג ניסיון רב שנים במעורבות בפוליטיקה, ובעוד נושאים רגישים.

לאחר השבעתו הוכיח כי אין בכוונתו לשקוט על השמרים, כמו למשל בסיוע שהושיט לחידוש היחסים עם טורקיה. אופיו המאופק של הנשיא יסייע לו להתגייס למען משימה נעלה - עריכת שינוי במתכונת המשטר. המתכונת הנוכחית מהווה מכשול רב עוצמה בפני ממשל תקין, יציב. בכך הנשיא לא מפר כל נוהג הקשור בפעילותו. אין חוק האוסר עליו לנקוט יוזמה מקורית.

לעניות דעתי, יואיל הנשיא לזמן ללשכתו מפגשים עם נציגי כל סיעות הכנסת במטרה להיוועץ. התכלית של המפגשים אמורה למצוא תרופה ראויה למצב הנוכחי, הגרוע. יואיל הנשיא לשאול במפגשים אלה את נציגי הסיעות: מה אתם מציעים כדי להביא לידי שינוי מוסכם ומבורך למציאות הנוכחית? ייתכן כי לאחר תום המפגשים יימצא מכנה משותף שאולי, אולי, יתורגם להליך חקיקה שתוכנה יגובש, כאמור, לאחר סיכום מפגשי הנשיא.

והיה אם מפגשים אלה לא יניבו תוצאה כלשהי - האם אין חשש שיוזמת הנשיא תיחשב כישלון? להפך. יוזמה כזאת תוכיח את דאגתו נוכח המצב הפוליטי הקיים, המטריד. הנשיא יוכיח כי אינו אדיש וכי אינו נמנע מפעילות מבורכת, אינו מסתפק בנוכחות מכבדת באירועים טקסיים. הנשיא הרצוג יוכיח כי משרתו של האזרח הראשון אינה טקסית בלבד, אלא עשויה להועיל לחילוץ המדינה ממשבר פוליטי.