"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם ליש"ע מגיע עתיד

הגיע הזמן שעתיד היישובים ביהודה ושומרון ייקבע באסטרטגיה לטווח ארוך, ולא במאבקים בלתי נגמרים לכינוסה של ישיבה שבה נזרקים פירורים

,עודכן
0השמעה
בית אל. "לדאוג לעתיד שהוא מעבר לכמה חודשים קדימה", צילום: אי.פי

ייתכן שמחאת ראשי הרשויות במועצת יש"ע על הקפאת הבנייה הנוכחית תישא פרי, וועדת מת"ע תתכנס לאישור נוסף של יחידות דיור. אך בל נטעה: הבשורה הזאת, לו תגיע, אינה בשורה משמחת המסמלת פתרון למשבר והצלחת המחאה, אלא בדיוק ההפך מכך. היא תהיה ביטוי לעומקו של המשבר.

ההתיישבות ביהודה ושומרון ובגוש עציון, כמו זאת בבנימין ובבקעת הירדן, שממנה מגיע יו"ר מועצת יש"ע, הלכה והתפתחה לאורך שנותיה הראשונות טלאי על טלאי. עוד גבעה ועוד מאחז, עוד קרוואן ועוד היאחזות. מאבק עיקש על היכולת להיאחז בקרקע ולפתח את היישובים לכדי מסה משמעותית וקריטית, שתקבע עובדות בשטח.

בגוש קטיף המאבק כשל. בשאר חלקי השטח הוא נמצא בעיצומו.
אנו חיים מישיבת מת"ע אחת שנדחית - לאחרת, שנדחית אף היא. מרדף אינסופי אחרי עוד אישור ועוד מחאה. בזמן שהבנייה הפלשתינית משתוללת ללא הכר, ואף בסיוע, בתמיכה ובהעלמת עין של המינהל האזרחי ושל המערכת המדינית - אנחנו נאלצים להילחם על הפירורים.

רק לשם המחשה: כראש מועצה השקעתי שנים ארוכות של מאמץ כדי לקדם בניית 350 יחידות דיור בבית אל. הרבה מעבר לנדרש בתוך תחומי הקו הירוק. בישיבת מת"ע הקודמת הן אושרו בהליך הסופי, כלומר - אפשר לצאת לדרך ולשחרר את הטרקטורים להסתער על השטח. ההודעות המנצחות של אנשי הימין בממשלת השמאל יצאו בקול תרועה רמה.

אבל אפילו יחידת דיור אחת לא נבנתה מאז, ושום יחידת דיור גם לא תיבנה בזמן הקרוב. בסיס צבאי יושב על השטח, ומשרד הביטחון מסרב לפנותו. אחיזת עיניים ועוד ביורוקרטיה ופרוצדורה, ללא תאריך יעד מוגדר, בזמן ששום יחידת דיור פלשתינית לא מבקשת ולו אישור אחד, אלא קובעת עובדות בשטח.

בית אל, מהיישובים הוותיקים ביותר, יחגוג בשנה הקרובה 45 שנות קיום במשכנו הנוכחי. הגיע הזמן שעתידו של היישוב, כמו זה של כלל היישובים ביהודה ושומרון, ייקבע בתוכנית עבודה מסודרת ליובל השנים הבאות, ולא במאבקים בלתי נגמרים לכינוסה של ישיבה שבה נזרקים פירורים. ההתיישבות מעבר לקו הירוק צריכה אסטרטגיה לטווח ארוך.

עם כל הכבוד למחאות החוזרות ונשנות, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על שינוי מהותי בכל הנוגע לבסיס הלגיטימציה שעליו יושבת ההתיישבות ביהודה ושומרון. לדאוג לעתיד שהוא מעבר לכמה חודשים קדימה. יצירת מציאות של שטף בנייה ומעגל חיים שחי מעצמו, ולא דורש פעולות החייאה בלתי נגמרות. עתיד ההתיישבות תלוי בכך שתיווצר מציאות של בנייה, המבטיחה יחידות דיור לדור ההמשך, ולאלו המבקשים להצטרף בטווח זמן הגיוני וסביר.

אנו מאמינים, בכל ליבנו, כי חבלי ארץ אלו הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל; שזכותנו על הארץ הזאת מתחילה בבית אל הרבה לפני שהיא מתחילה בתל אביב. הביטוי לכך צריך להיות בדרישה חד־משמעית לאותן זכויות בנייה ופיתוח, וכן לשאר הזכויות של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא אזרחים סוג ב', ואנחנו גרים במקומות הללו לכתחילה, ולא בדיעבד. הגיע הזמן שגם המדינה תתייחס אלינו בהתאם. הגיע הזמן לדרוש ממנה את זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר