"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפלשתינים, האג וישראל: לא ליפול לתביעות הכזב

ישראל איימה בעבר על הפלשתינים שפניותיהם אל בית הדין הבינלאומי, תוך מצג שווא של האשמות כזב, עלולות למוטט כל קשר חיובי בינה לרש"פ • מנופי הלחץ כלפי הרשות רבים ויעילים, ויש להפעילם שוב

,עודכן
0השמעה
בית הדין הבינ"ל בהאג, צילום: רויטרס

הדיבורים על אפשרות העמדתם לדין של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ומעגל יועציו האישיים באשמת ביצוע פשעים נגד האנושות, הובילו את הרשות הפלשתינית לנסות את מזלה ולשכנע את בית הדין הבינלאומי בהאג שפשעי ישראל לא נופלים מהם בחומרתם. אבו מאזן ואנשיו גוזרים גזירה שווה בין הנעשה באוקראינה לבין תגובת ישראל למעשי הטרור ברחבי הגדה והרצועה.

הסיפור אינו חדש. פעם אחר פעם מנסה הרש"פ לחשק את ישראל ולהקשות עליה, אם וכאשר יהיה צורך ביציאה למבצע צבאי. בכל המבצעים הקודמים ברצועה הואשמה ישראל על ידי גורמי או"ם וגופים משפטיים בינלאומיים בשימוש בכוח יתר. כאשר נדרשו המשפטנים הללו להציג דוגמאות, הם הסבירו כי ישראל הגזימה בהריסת מבנים, בחורבן מגדלים ושכונות מגורים ובסיכולים ממוקדים. הצורך של ישראל להשיג הרתעה לא הוזכר כלל. אליבא דמומחי המשפט הבינלאומי, "אם ירו עליך טיל, תירה גם אתה טיל... שני טילים - זה כבר שימוש בכוח יתר".

עתה פונים שוב הפלשתינים לבית הדין הבינלאומי, ומקרה זה מוכיח שלא כדאי להאמין ל"ניתוק העוינות והאיבה" השוררים בין אש"ף/פת"ח לבין חמאס. קשה לא להתרשם כי בסוגיה הישראלית פועלים שני היריבים הפלשתינים כגוף אחד ומתואמים ביניהם היטב: חמאס מתגרה ומנסה לאתגר את ישראל כדי שתפעל ברצועת עזה ואף בגדה, וברש"פ ממשיכים לנגח את ישראל ולנסות להזיק לה בכל דרך אפשרית. מתברר שמבחינת אבו מאזן ושריו, עתה הגיעה העת להגיש תלונה רשמית לבית הדין הבינלאומי ולתבוע שהמוסד האנכרוניסטי והחד־צדדי הזה יבוא חשבון עם ישראל על פשעיה בעבר, ובעיקר - ימנע ממנה חופש פעולה בעתיד.

התובעת הקודמת, פאטו בנסודה, סיימה את תפקידה, ולקראת עזיבתה אמרה שלא הצליחה להגיע לכתיבת כתב אישום נגד ישראל. היא היססה לציין כי לא הונחה בפניה כל תשתית ראייתית להאשמות השווא של הפלשתינים, ולכן כנראה היה עדיף לה להסתלק מהנושא. עתה הגיע תובע חדש, כרים חאן, עורך דין בריטי, שכבר ביומו הראשון דרש ממנו שר החוץ הפלשתיני, ריאד אל־מלכי, לפעול להאשמת ישראל בפשעים נגד האנושות. בראש "כתב האישום" הפלשתיני מופיעות פרשות שייח' ג'ראח וסילוואן, המוצגות כ"גירוש תושבים מבתיהם".

יש לזכור שראשי הרש"פ שהגישו את התלונה בהאג, הם אותם אנשים שקיבלו מכוניות חדשות דרך נמל אשדוד, או תעודת אח"מ לתנועה חופשית בישראל או טיפולים רפואיים בחינם בבתי חולים ישראליים.

ישראל איימה בעבר על הפלשתינים שפניותיהם אל בית הדין הבינלאומי בהאג, תוך מצג שווא של האשמות כזב, עלולות למוטט כל קשר חיובי בינה לבין הרש"פ. אבו מאזן ושריו הוזהרו לא פעם שפניות כאלה, שנועדו לגרום נזק בינלאומי לישראל, הן בבחינת קו אדום, ושישראל לא תהסס לגבות מחיר מהפלשתינים. מנופי הלחץ שיש לישראל כלפי הרשות הם רבים ויעילים, והופעלו כבר בעבר. יש להפעילם גם הפעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד''ר אל''מ (מיל') משה אלעד

הכותב הוא ד"ר אל"מ (מיל'), מרצה בחוג למזרחנות באקדמית גליל מערבי

כדאילהכיר