כן, בטח. זה בגלל ה"מתנחלים"

תיאוריות שונות נזרקות לחלל האוויר כדי לנסות להסביר פרץ האלימות צמאת הדם בלילות האחרונים במגזר הערבי. ההסברים המקובלים באולפני השמאל נעים סביב הציר הצפוי של תסכול פוליטי, נחשלות כלכלית או העמקת הפשיעה במגזר. כאשר המגמה ברורה: אין פוגרומיסט רע, אלא פוגרומיסט שרע לו, הפורעים אינם אחראים לאלימותם והאשם תלוי במדינה שמניחה בידיהם אבנים ולפידים, תיאוריות גזעניות קלאסיות של ציפיות נמוכות.

מדובר כמובן בהבלים מוחלטים, העומדים בניגוד גמור לעובדות. העשור האחרון היה מצויין לערביי ישראל: שיעורי ההשכלה שלהם זינקו, שיעורי התעסוקה עלו בחדות, הם שיפרו את תנאי חייהם משמעותית, כמו רוב האוכלוסיה בישראל; החלטה 922 הקצתה עשרות מיליארדי ₪ למגזר הערבי, ותנופת תכנון בניה רחבה אחזה ביישובים ערביות. זו לא הכלכלה, טמבל.

גם במישור הפוליטי, ערביי ישראל התחזקו משמעותית – ולראיה החיזור אחרי קולות המגזר, הסרת החרם מעל שיתוף מפלגות ערביות בקואליציה והפיכתה של המפלגה האיסלאמית לשידוך פוליטי מבוקש, משני צידי המפה הפוליטית. המפלגות הערביות מעולם לא היו רלבנטיות יותר במערכת הפוליטית.

אין למסבירני האלימות גם מה להיתלות בתפוצת הנשק במגזר הערבי: אירועי אוקטובר 2000 הקשים, בהם ראינו אלימות דומה, לא נערכו על רקע הפשיעה האזרחית העמוקה בכפרים, והפורעים לא עשו שימוש בנשק חם, אלא במקלות, אבנים ובקת"בים. וגם הפעם רבות מהפרעות נעשו בלי נשק חם.

כמה שלא ינסו לברוח מזה, האמת אינה ניתנת לטשטוש. הרקע לאלימות הנוכחית הוא רקע לאומני. לא חברתי, לא פוליטי ולא שום הזנחה סוציאלית כזו או אחרת – הפוגרומיסטים ביקשו דם יהודי באשר הוא יהודי. והם הרשו לעצמם לסייר ברחובות ולפרוע ברכוש יהודי רק כי הם הבינו שמדינת ישראל אינה מעוניינת ואינה מסוגלת לעשות להם דבר.

זה לא שמדינת ישראל אינה יודעת לטפל במי שמפריע לה, ולראיה – העצורים היהודים שנתפסו עם כלי הגנה, מנסים לשמור על נפשותיהם. מהיהודים המשטרה אינה חוששת, נוח לה לעצור אותם ולטפל בהם, הם לא יתנכלו לשוטרים ולא יפעילו אלימות; אבל ערבים? זה כבר סיפור אחר, הסיכון הפיזי והמשפטי בטיפול בהפרות סדר לא שווה את זה למשטרה, העיתונות תטפס למפכ"ל על הראש, העולם יצקצק, יונית תניד את הראש בחוסר שביעות רצון, הלחץ יגיע גם למח"ש, למה להם את זה? יהודים עצורים לא מעניינים את סדר היום התקשורתי, קל יותר.

צריך לומר מפורשות: במשך שנים ארוכות מדי מדינת ישראל ויתרה על ההרתעה כלפי המגזר הערבי, ובהתאם הפשיעה שם צמחה באין מפריע, כאשר הם עושים בכבישי הדרום והצפון כבשלהם. כאשר פורעים ערביים מרשים לעצמם להצית נקודות משטרה בעכו, בלי מפריע ובלי מעצרים; כאשר כנופיות משוטטות בלוד וברמלה בלי שאף אחד עוצר אותם, שורפות בתי כנסת ומשחיתות ניידות משטרה; בעת שהם פוגעים בסמלי שלטון כאוות נפשם, בלי ששום תגובה – זו עדות לכך שהמסר נקלט.

זוהי קריאת השכמה: במזרח התיכון, מי שזונח את ההרתעה, עתיד לשאת בתוצאות הקשות. ומי שקושר למשטרה את הידיים ומונע יד קשה, הוא זה שהופך בסופו של דבר את לוד לשטעטל חסר הגנה, ואת הכבוד הלאומי לחרפה.